חיידק האספנות הוא מדבק, בחלק מאיתנו הוא מקנן מילדות ולעולם לא מוצא תרופה.
בחלק מאיתנו הוא רדום עד אשר הדחף לצייד, לשמירה, לארגון ולמתן צביון מיוחד לזכרונות למזכרות מתעורר.
או, לפעמים אנחנו מקבלים איזושהי ירושה שמהווה עול, או תמריץ, לתת דרור לחיידק ולתשוקה.
אז מה זה אספנות?
ברוב המוזיאונים בעולם החל מהמטרופוליטן בניו יורק ועבור ללובר בפריז, טיסן במדריד ועד ל-פרנץ מאייר במקסיקו סיטי קיימים אוספים שאספנים פרטיים תרמו למוזיאונים במותם על מנת להציגם לציבור הרחב. האספנות כתחביב נחשב לצאצא של “curiosity cabinets” אותן פריטים מיוחדים שנאספו על ידי המשכילים במסעותיהם החל מהמאה ה-16 ואילך.
מהיא אספנות למעשה?
תחביב האספנות התרחב בעיקר בסוף המאה ה-19 לאחר המהפכה התעשייתית כאשר שכבות רחבות יותר של האוכלוסייה יכלה להרשות לעצמה הן מבחינת כלכלית והן בזמן הפנוי. מעבר למשמעות האנתרופולוגית, הפריטים הם בני אלמוות, לעומת זמניותו של האדם. קיימים באספנות מניעים שניתן לסכם אותם ב-10 נושאים עיקריים ורובם נוגעים בפן פסיכולוגי רחב :
אסתטיקה – (ענף בפילוסופיה הדן בטבע או בערך של פריטי אמנות והחוויה או הניסיון המעורבים בה) היאסיבה ותוצאה שבעטיה האספן נשבה בקסמי הפריטים שהוא בוחר לאסוף. ההנאה מלהציג בבית פריטים ייצוגיים ומעניינים נובעת מתכונות ומאפייני הפריט שברוב המקרים עונה על פרמטר זה.
רוצים לדעת להעריך חפצי אמנות ?
קליק פה >>>
נוסטלגיה – זיכרונות ילדות, אירועים היסטוריים (memorabilia) פריטים הנאספים בגלל המשמעות הרגשית וההיסטורית , כגון : פוסטרים, ניירות עטיפה, פרסומים, פרסים של מוצרים, כפתורים ומוצרים אחרים הנקראים ephemera הבאים להזכיר לאספן אירוע מסוים בחייו / מקום וזמן, ו”תוחלת החיים” שלהם מוגבלת.
בידול – יחוד, השתייכות לקהילה – ניכר מאד בקרב הילדים , עם זאת ההשתייכות למועדונים אקסלוסיביים אכן ממצב את הפרט בתוך הכלל.
נהייה אחר הרוב – עידוד המוסדות (השרות הבולאי) אופנות, טרנדים הנהוגים על ידי מעצבי דעות למיניהם, סלבריטאים, אנשי קולנוע וטלוויזיה וכד’.
חסך – זוהי אחת הסיבות הפחות חשופות, אם כי היא מפעמת בלא מעט אספנים ומסבירה את האובססיה הכרוכה בתחום.
אמונות תפלות, פולקלור, מסורת – תחום רחב ביותר של פריטים התפתח סביב המאפיין הזה; החל מבובות וודו, קמיעות, אבני סגולה, קישוטי חגים ומועדים, דרך תלבושות מסורתיות שבטיות, וכלה בתשמישי תורה, הבדלה ושאר פעילויות הקשורות לדת, פולקלור ומסורת, המהווים סיבה או תרוץ לאוסף.
חשש מלזרוק/לאבד – עוד נדבך נפשי המאפיין את האנושות על כל המשמעויות האישיות והתרבותיות.
סמליות– החל מסמלי הילדות, תקופות, לאום, אירועים היסטוריים ועד למשמעויות אישיות.
הבחנה בין עיקר וטפל – הנושא הוכר בשנים האחרונות גם כדרך חינוכית טיפולית, כאשר קל יותר ליחס משמעות לחפץ ודרכו לחנך לערכים גבוהים יותר
השקעה – אנשי כספים ומוסדות פיננסיים ואפילו האיש הפרטי שעוקב אחר ההתפתחות הערכית של פריטי אמנות, גילו כי מכפיל הרווח בתחום הזה עולה לעיתים על אלה של מניות, נדל”ן וכו’, ואוצר בחובו גם הנאה בתהליך האיסוף והצגת האוספים.
זר לא יבין זאת, אבל אלה מאיתנו שחיידק האספנות מקנן בהם – יזדהו בודאי עם אחת או יותר מהסיבות המפורטות מעלה, והעיקר …….. תהנו מהאוספים שלכם !!!
סימה סימון
