סטגפלציה – מה זה אומר, למה זה מסוכן ואיך זה משפיע עליכם
סטגפלציה היא אחת התופעות הכלכליות המפחידות ביותר — לא בגלל שהיא קיצונית במיוחד, אלא בגלל שהיא כמעט בלתי ניתנת לפתרון. כאשר כלכלה נמצאת במיתון, הבנק המרכזי מוריד ריבית כדי לעודד צמיחה. כאשר יש אינפלציה גבוהה, הוא מעלה ריבית כדי לצנן את המחירים. אבל מה עושים כשגם מיתון וגם אינפלציה קורים בו זמנית? זו בדיוק סטגפלציה — ולכן היא כל כך מסוכנת. מאמר זה מסביר מה זה בדיוק, מה הגורמים לה, מה ההשפעה על החיים שלכם, ומה היסטורית קרה למדינות שנפלו לתוכה.
האזנה לכתבה:
מה זה סטגפלציה?
סטגפלציה היא מצב כלכלי שבו מתרחשים בו זמנית שלושה תהליכים שבדרך כלל אינם קורים יחד: צמיחה כלכלית איטית או שלילית (סטגנציה), אינפלציה גבוהה (עליית מחירים), ואבטלה גבוהה. השם "סטגפלציה" הוא צירוף של המילים האנגליות stagnation (קיפאון) ו-inflation (אינפלציה), וטבע אותו הפוליטיקאי הבריטי איאן מקלאוד בשנת 1965.
הסיבה לכך שסטגפלציה כל כך בעייתית נעוצה בסתירה שהיא יוצרת לכלי המדיניות הכלכלית הרגילים. כלכלנים ובנקאים מרכזיים מתמודדים עם מיתון בדרך כלל על ידי הפחתת ריבית והזרמת כסף לכלכלה — מה שמעודד הלוואות, השקעות וצמיחה. אולם אותן פעולות בדיוק מחמירות אינפלציה. לעומת זאת, כדי להילחם באינפלציה מעלים ריבית ומצמצמים את אספקת הכסף — אבל זה מחמיר את המיתון ומגדיל את האבטלה. התוצאה: בנק מרכזי שמתמודד עם סטגפלציה נמצא במצב שכל כיוון שיבחר — יחמיר חצי מהבעיה.
מה גורם לסטגפלציה?
הגורם הנפוץ ביותר לסטגפלציה הוא זעזוע בצד ההיצע — כלומר, אירוע שמייקר בבת אחת חומרי גלם חיוניים ומקשה על הייצור. הדוגמה ההיסטורית הקלאסית היא משבר הנפט של 1973: מדינות אופ"ק הטילו אמברגו על מכירת נפט למדינות המערב, מחיר הנפט זינק בכ-400%, ובתוך תקופה קצרה רוב הכלכלות המערביות חוו גם אינפלציה חדה וגם מיתון — סטגפלציה קלאסית.
גורמים נוספים שיכולים ליצור סטגפלציה כוללים: מדיניות מוניטרית לא אחראית לאורך שנים (הדפסת יתר של כסף שיוצרת אינפלציה, לצד כלכלה שלא בהכרח צומחת); שיבושי שרשרת אספקה גלובלית — כפי שראינו בתקופת הקורונה; ועלייה חדה בעלויות אנרגיה ומזון מסיבות גאופוליטיות. כל אחד מהאירועים הללו יכול לייקר את הייצור, להאט את הצמיחה, ובמקביל לדחוף מחירים כלפי מעלה.
מה ההבדל בין סטגפלציה לאינפלציה ולמיתון?
| מצב כלכלי | צמיחה | אינפלציה | אבטלה | כלי מדיניות רגיל |
|---|---|---|---|---|
| צמיחה תקינה | חיובית | מתונה | נמוכה | ניהול שוטף של ריבית |
| מיתון בלבד | שלילית | נמוכה | גבוהה | הפחתת ריבית, גירוי פיסקלי |
| אינפלציה בלבד | חיובית | גבוהה | נמוכה | העלאת ריבית, צמצום אשראי |
| סטגפלציה | שלילית / קיפאון | גבוהה | גבוהה | אין כלי יעיל — דילמה מדיניות |
הדוגמה ההיסטורית הגדולה — ארצות הברית שנות ה-70
הסטגפלציה הידועה ביותר בהיסטוריה הכלכלה המודרנית היא זו שחוותה ארצות הברית בשנות ה-70. שילוב של מדיניות מוניטרית מרחיבה מדי בשנות ה-60, משבר הנפט של 1973, ומשבר נפט נוסף ב-1979 — הביאו את האינפלציה בארה"ב לשיא של כ-14% בשנה, בעוד שהכלכלה קיפאה והאבטלה עלתה לכ-10%.
הפתרון שאימץ לבסוף יו"ר הפדרל ריזרב פול וולקר היה דרסטי: הוא העלה את הריבית לרמות שנראו בלתי נתפסות — עד 20% — כדי לשבור את ציפיות האינפלציה. הצעד אכן הצליח לרסן את האינפלציה, אך גרם למיתון חריף ולאבטלה גבוהה בטווח הקצר. הוא נחשב היום לאחת מההחלטות המדיניות האמיצות והשנויות במחלוקת ביותר בתולדות הכלכלה המודרנית.
האם ישראל חוותה סטגפלציה?
ישראל חוותה תקופות של אינפלציה גבוהה מאוד — השיא היה בשנות ה-80, כאשר האינפלציה הגיעה לכמה מאות אחוזים בשנה, ואף לאינפלציה של אלפי אחוזים בשנת 1984. אולם המצב הישראלי היה מורכב וייחודי — שכן הוא כלל גם מנגנוני הצמדה מקיפים (משכורות, חסכונות, חוזים — הכל הוצמד למדד). תוכנית הייצוב של 1985, שכללה קיצוץ תקציבי, הקפאת שכר ומחירים וסיוע אמריקאי, הצליחה לעצור את האינפלציה תוך חודשים ספורים — ונחשבת לאחת מתוכניות הייצוב המוצלחות ביותר בעולם.
בהקשר של תקופת הקורונה ומלחמת אוקראינה, ישראל כמו שאר העולם חוותה לחצים אינפלציוניים מחד, ואי-ודאות כלכלית מאידך — מצב שחלק מהכלכלנים תיאר כסטגפלציה קלה. בנק ישראל הגיב בהעלאות ריבית אגרסיביות מ-0.1% ל-4.75% בתוך פחות משנתיים.
מה ההשפעה של סטגפלציה על החיים שלכם?
סטגפלציה פוגעת בכמה ערוצים בו זמנית, מה שהופך אותה לכאובה במיוחד. ראשית, כוח הקנייה נשחק: המחירים עולים אך השכר לרוב אינו עולה באותה מהירות — ולעיתים קרובות אף יורד בגלל הצטמצמות שוק העבודה. שנית, גדל הסיכון לאבטלה: חברות שנלחצות מצד עלויות גבוהות ומצד ביקוש מתמעט — מפטרות עובדים. שלישית, ריבית גבוהה מייקרת משכנתאות והלוואות — מה שמכביד על בעלי חוב ועל רוכשי נדל"ן.
| תחום חיים | השפעת הסטגפלציה | מה ניתן לעשות |
|---|---|---|
| שכר והכנסה | שחיקה ריאלית — המחירים עולים מהר מהשכר | לחפש הצמדה למדד בחוזה עבודה |
| חסכונות | ריבית גבוהה מציעה תשואה, אך אינפלציה שוחקת | פיזור — פיקדונות + נכסים מגוננים |
| משכנתא | ריבית גבוהה מייקרת החזרים | לבחון מסלול קבוע לעומת משתנה |
| השקעות בשוק ההון | מניות סובלות — צמיחה נמוכה פוגעת ברווחים | נכסים אלטרנטיביים, סחורות, TIPS |
| נדל"ן | ריבית גבוהה מצננת, אך אינפלציה תומכת בשווי | אחזקה לטווח ארוך עדיפה על מכירה |
| עסקים קטנים | עלויות גדלות + ביקוש יורד = לחץ רווחיות | ניהול הוצאות ושמירת עתודות מזומן |
איך מגנים על עצמכם מפני סטגפלציה?
אין הגנה מושלמת מפני סטגפלציה — אך ישנן אסטרטגיות שכלכלנים ומשקיעים מומלצים אותן בתקופות כאלה. ראשית, נכסים מוחשיים — נדל"ן, זהב, וסחורות — נוטים לשמור על ערכם בתקופות אינפלציוניות טוב יותר ממזומן ואגרות חוב רגילות. שנית, הצמדה למדד: חסכונות ופיקדונות צמודי מדד מגנים על כוח הקנייה. שלישית, מניות של חברות עם כוח תמחור — כלומר, חברות שיכולות להעלות מחירים לצרכנים ללא אובדן ביקוש — מחזיקות טוב יותר בסביבה אינפלציונית. לעומת זאת, חברות עתירות חוב ורגישות לריבית נוטות להיפגע.
האם סטגפלציה אפשרית בישראל ב-2025–2026?
הסיכון לסטגפלציה בישראל בשנים הקרובות הוא נושא לדיון בין כלכלנים. מצד אחד, ישנם גורמי לחץ שמזכירים מאפייני סטגפלציה: מלחמה מתמשכת שפוגעת בצמיחה ובהשקעות, עלויות ביטחון וסיוע גבוהות שמגדילות את הגירעון, ואינפלציה שנשארת מעל היעד. מצד שני, ישראל נכנסה לתקופה עם ריבית גבוהה שכבר עיכלה חלק מהלחצים האינפלציוניים, ושוק העבודה שמר על עמידות. הקונצנזוס בין כלכלני בנק ישראל הוא שהסיכון קיים אך אינו הסתברותי הגבוה ביותר — בתנאי שהמלחמה לא תתמשך בעצמה גבוהה לשנים נוספות.
סיכום
סטגפלציה היא לא סתם מילה מפוצצת — היא תיאור של מצב כלכלי שגורם לנזק כפול: גם שוחק את כוח הקנייה וגם מגדיל אי-ודאות תעסוקתית. ההיסטוריה מלמדת שיציאה מסטגפלציה אפשרית, אך דורשת לרוב מדיניות כואבת בטווח הקצר. ההבנה של התופעה — מה גורם לה, איך היא מתנהגת ומה ניתן לעשות — היא חלק חשוב מהאוריינות הפיננסית של כל אזרח שרוצה לנווט את כלכלתו בצורה חכמה בתקופות של אי-ודאות.
הקריירה החדשה שלך מעבר לפינה!
