מה זה למ"ס ומה התפקיד שלה?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוקמה בשנת 1949, שנה לאחר הקמת המדינה. מטרתה המרכזית: לספק לממשלה, לעסקים ולציבור נתונים מדויקים ואובייקטיביים על המציאות הכלכלית והחברתית בישראל. הלמ"ס פועלת על פי חוק הסטטיסטיקה משנת 1972, והיא עצמאית מבחינה מקצועית – כלומר, אף גורם פוליטי לא יכול להשפיע על הנתונים שהיא מפרסמת.

הלמ"ס אוספת נתונים בשלוש דרכים עיקריות:

סקרים וסיורים – אנשי הלמ"ס מבצעים סקרים טלפוניים ופיזיים בקרב משקי בית, עסקים ומפעלים. למשל, הסקר החודשי של הוצאות משקי הבית משמש לחישוב מדד המחירים לצרכן.

נתונים ממשלתיים – הלמ"ס מקבלת נתונים ממשרדי ממשלה ורשויות – משרד הבריאות (נתוני בריאות), רשות המסים (הכנסות), משרד הפנים (נתוני אוכלוסין), ועוד.

מפקדי אוכלוסין – אחת ל-10 שנים (בערך) הלמ"ס עורכת מפקד אוכלוסין מלא – ספירה של כל תושבי המדינה, כולל נתונים על גיל, מין, השכלה, תעסוקה, דיור, ועוד.

מה הלמ"ס מודדת? הנתונים החשובים ביותר

הלמ"ס מפרסמת מאות פרסומים סטטיסטיים בשנה. הנה הנתונים החשובים והמרכזיים ביותר:

1. מדד המחירים לצרכן (אינפלציה)

זהו הנתון הכי חשוב והכי מפורסם. מדד המחירים לצרכן מודד את השינוי במחירי סל מוצרים ושירותים קבוע (מזון, דיור, חשמל, תחבורה, בריאות, חינוך וכו'). כאשר המדד עולה – המחירים עלו, ויש אינפלציה. כאשר המדד יורד – המחירים ירדו, ויש דפלציה.

למה זה חשוב?
מדד המחירים משפיע על:

• שכר העובדים – רוב שכר העובדים מתואם למדד ("הצמדה למדד")
• פנסיות וקצבאות – גם הן מתואמות למדד
• ריבית בבנקים – בנק ישראל מעלה או מוריד ריבית לפי רמת האינפלציה
• שער הדולר – אינפלציה גבוהה פוגעת בשקל
• חוזי שכירות – רוב החוזים מתואמים למדד

דוגמה:
אם מדד המחירים עלה ב-3% בשנה, וההסכם הקיבוצי קובע התאמה למדד – אז השכר יעלה ב-3%. אם יש לך משכנתא צמודת מדד, גם היא תעלה ב-3%.

2. שיעור האבטלה

הלמ"ס מפרסמת מדי חודש את שיעור האבטלה – כמה אחוזים מכוח העבודה לא עובדים ומחפשים עבודה.

דוגמה:
בפברואר 2026, שיעור האבטלה עומד על 3.5%. זה אומר ש-3.5% מכוח העבודה מחפשים עבודה ולא מוצאים.

למה זה חשוב?
שיעור אבטלה נמוך מעיד על כלכלה חזקה. שיעור אבטלה גבוה מעיד על משבר כלכלי.

3. שכר ממוצע

הלמ"ס מפרסמת את השכר הממוצע במשק – כמה בממוצע עובד ישראלי מרוויח לחודש.

דוגמה מספרית:
נכון לינואר 2026, השכר הממוצע במשק עומד על כ-13,000 שקלים ברוטו. אבל זה משתנה מאוד לפי ענפים – שכר ממוצע בהייטק הוא 28,000 שקלים, בעוד שכר ממוצע במסעדנות הוא 6,500 שקלים.

למה זה חשוב?
נתון זה עוזר לעובדים להבין אם השכר שלהם תחרותי, ולמעסיקים להבין מה השוק משלם.

4. מחירי דיירות

הלמ"ס מפרסמת מדד מחירי הדירות – השינוי במחיר הממוצע של דירות בישראל.

דוגמה:
בשנת 2025, מחירי הדירות עלו ב-4.2% בממוצע. דירה שעלתה 1,500,000 שקלים בתחילת השנה, עלתה 1,563,000 שקלים בסוף השנה.

למה זה חשוב?
הנתון הזה משפיע על:

• רוכשי דירות – האם כדאי לקנות עכשיו או לחכות
• משקיעים בנדל"ן – האם השוק עולה או יורד
• הממשלה – האם צריך להתערב בשוק הדיור

5. תוצר מקומי גולמי (GDP)

הלמ"ס מפרסמת את התוצר המקומי הגולמי – סך כל הערך של כל המוצרים והשירותים שיוצרו במשק בשנה.

דוגמה:
התוצר של ישראל בשנת 2025 עמד על כ-1.8 טריליון שקלים.

למה זה חשוב?
צמיחה בתוצר = כלכלה בריאה וצומחת. קיפאון או ירידה בתוצר = מיתון.

6. יבוא ויצוא

הלמ"ס מפרסמת נתונים על סחר חוץ – כמה ישראל ייצאה, כמה ייבאה, ומה המאזן.

דוגמה:
בשנת 2025 ישראל ייצאה סחורות בשווי 150 מiliard דולר, וייבאה 120 מiliard דולר. יתרת הסחר החיובית היא 30 מiliard דולר.

למה זה חשוב?
יתרת סחר חיובית מחזקת את השקל. גירעון בסחר מחליש את השקל.

7. נתוני אוכלוסין

הלמ"ס מפרסמת נתונים על האוכלוסייה – כמה תושבים יש בישראל, כמה נולדו, כמה נפטרו, מהי תוחלת החיים, והרכב האוכלוסייה.

דוגמה:
נכון לתחילת 2026, אוכלוסיית ישראל עומדת על כ-10 מיליון תושבים. תוחלת החיים לגברים היא 80 שנה, לנשים 84 שנה.

המרצים המובילים בישראל
מחכים לכם באפיק אקדמי

הקריירה החדשה שלך מעבר לפינה!

מומחים בהערכת שווי

מעל 1000 מומחים בהערכות שווי
מחכים לכם באתר

איך להשתמש בנתוני הלמ"ס? למי זה רלוונטי?

נתוני הלמ"ס אינם רק למדענים או לממשלה – הם רלוונטיים לכולם.

למשקיעים בשוק ההון:
נתוני הלמ"ס משפיעים על שוק המניות, האג"ח והמט"ח. עליה במדד המחירים יכולה לגרום לבנק ישראל להעלות ריבית – מה שפוגע במניות. נתוני צמיחה חיוביים מעודדים עליות בבורסה.

לעובדים ומעסיקים:
נתוני השכר הממוצע, מדד המחירים, ואבטלה עוזרים לעובדים להבין אם השכר שלהם תחרותי, ולמעסיקים להבין מה שוק העבודה דורש.

לרוכשי דירות ומשקיעי נדל"ן:
מדד מחירי הדירות עוזר להבין אם השוק עולה או יורד, ואם כדאי לקנות עכשיו או לחכות.

לבעלי עסקים ויזמים:
נתוני הלמ"ס עוזרים להבין מגמות בשוק – האם יש צמיחה בענף מסוים, האם שכר העובדים עולה, והאם הביקוש צפוי לגדול או לקטון.

לחוקרים ואקדמאים:
נתוני הלמ"ס משמשים בסיס למחקרים כלכליים, סוציולוגיים ודמוגרפיים. כל מחקר אקדמי על המשק הישראלי מבוסס על נתוני הלמ"ס.

לממשלה ולקובעי המדיניות:
הממשלה משתמשת בנתוני הלמ"ס כדי לקבוע מדיניות כלכלית – האם להעלות מיסים, האם להשקיע בתשתיות, כיצד להתמודד עם משבר דיור, ועוד.

דוגמאות מהחיים – איך נתוני הלמ"ס משפיעים עלינו

דוגמה 1 – העלאת שכר

בינואר 2026 הלמ"ס פרסמה שמדד המחירים עלה ב-0.3% בחודש דצמבר. בעקבות זאת, כל העובדים שההסכם הקיבוצי שלהם כולל התאמה למדד קיבלו העלאת שכר של 0.3%.

דוגמה מספרית:
עובד עם שכר של 10,000 שקלים קיבל העלאה של 30 שקלים.

דוגמה 2 – הורדת ריבית

בפברואר 2026 הלמ"ס פרסמה שהאינפלציה השנתית עומדת על 2.1% – בתוך יעד בנק ישראל (1%-3%). בעקבות זאת, בנק ישראל החליט להשאיר את הריבית ללא שינוי, כי האינפלציה מבוקרת.

אילו האינפלציה הייתה עולה ל-4%, בנק ישראל היה מעלה ריבית – מה שמייקר משכנתאות והלוואות.

דוגמה 3 – החלטה על קניית דירה

משפחה שוקלת לקנות דירה. הם קוראים בנתוני הלמ"ס שמחירי הדירות עלו ב-5% בשנה האחרונה, ושהביקוש לדירות גבוה. הם מבינים שאם הם ימתינו עוד שנה, המחירים עשויים לעלות עוד יותר – ולכן הם מחליטים לקנות עכשיו.

דוגמה 4 – תכנון עסקי

בעל עסק למזון קורא בנתוני הלמ"ס שהאינפלציה במזון עלתה ב-4%, ושהשכר הממוצע עלה ב-3%. הוא מבין שעלויות הייצור שלו עולות מהר יותר מהכנסות הצרכנים – ולכן הוא מחליט להעלות מחירים או לחפש דרכים לייעל ייצור.

איך נתוני הלמ"ס משפיעים על שוק ההון?

שוק ההון מגיב מיידית לפרסומי הלמ"ס. הנה איך:

מדד המחירים עולה = ירידות בבורסה
אינפלציה גבוהה מעלה ריבית, מה שפוגע במניות.

נתוני צמיחה חיוביים = עליות בבורסה
צמיחה כלכלית משמעה רווחים גבוהים יותר לחברות.

אבטלה עולה = ירידות בבורסה
אבטלה גבוהה מעידה על כלכלה חלשה.

שכר ממוצע עולה = השפעה מעורבת
מצד אחד, עובדים מרוויחים יותר וצורכים יותר – טוב לחברות. מצד שני, עלויות שכר עולות – רע לחברות.

איך לגשת לנתוני הלמ"ס?

הלמ"ס מפרסמת את כל הנתונים שלה באופן פומבי וחינמי באתר הרשמי: www.cbs.gov.il

באתר תוכלו למצוא:

• מדד המחירים לצרכן (מתעדכן חודשי)
• נתוני אבטלה (מתעדכן חודשי)
• שכר ממוצע (מתעדכן רבעוני)
• מחירי דיירות (מתעדכן חודשי)
• תוצר מקומי גולמי (מתעדכן רבעוני)
• נתוני אוכלוסין (מתעדכן שנתי)
• מאות נתונים נוספים

הנתונים מפורסמים בעברית ובאנגלית, וניתן להוריד אותם כקבצי Excel למחקרים ולניתוחים.

השוואה: למ"ס ישראלית מול משרדי סטטיסטיקה בעולם

כל מדינה מפותחת יש לה גוף סטטיסטי לאומי דומה ללמ"ס:

ארצות הברית: Bureau of Labor Statistics (BLS) + Census Bureau
בריטניה: Office for National Statistics (ONS)
גרמניה: Statistisches Bundesamt
יפן: Statistics Bureau of Japan

הלמ"ס הישראלית נחשבת למקצועית ואמינה, ופועלת לפי סטנדרטים בינלאומיים של OECD (ארגון שיתוף הפעולה והפיתוח הכלכלי).

טעויות נפוצות בהבנת נתוני הלמ"ס

טעות 1: "מדד המחירים ירד ב-0.1% = המחירים ירדו"
לא בהכרח. ירידה של 0.1% במדד יכולה להיות זמנית בגלל עונתיות (למשל, מחירי ירקות ירדו בקיץ). המגמה השנתית היא החשובה.

טעות 2: "השכר הממוצע הוא 13,000 שקלים, אז אני מרוויח מעט"
השכר הממוצע מושפע מאוד משכירים גבוהים (כמו מנכ"לים ועובדי הייטק). השכר החציוני (Median) נמוך יותר – כ-8,500 שקלים.

טעות 3: "אין אינפלציה = המחירים לא עלו"
אין אינפלציה פירושו שהמחירים לא עלו ביחס לחודש הקודם. אבל ביחס לשנה שעברה – הם כן עלו.

טעות 4: "נתוני הלמ"ס לא מדויקים"
הלמ"ס עובדת לפי מתודולוגיה מדעית מחמירה. הנתונים מבוססים על סקרים של עשרות אלפי משקי בית ועסקים, והם אמינים מאוד.

למה הלמ"ס חשובה לכלכלה?

ללא הלמ"ס, הממשלה ובנק ישראל היו מקבלים החלטות בעיוורון. לא היו יודעים אם יש אינפלציה, אם יש צמיחה, כמה אבטלה יש, או כמה עולה דירה. הלמ"ס היא היסוד לכל מדיניות כלכלית.

דמיינו מצב שבו אין למ"ס:

• הממשלה לא יודעת כמה אבטלה יש, ולא יכולה לתכנן תוכניות תעסוקה
• בנק ישראל לא יודע מה רמת האינפלציה, ולא יכול לקבוע ריבית נכון
• עובדים לא יודעים אם השכר שלהם הוגן
• משקיעים לא יודעים איך המשק מתנהג, ועושים טעויות השקעה

הלמ"ס היא עין המשק.

שאלות נפוצות – כל מה שרציתם לדעת

מה זה למ"ס?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – הגוף הממשלתי שאוסף ומפרסם נתונים סטטיסטיים על המשק הישראלי.

מה הנתון החשוב ביותר שהלמ"ס מפרסמת?
מדד המחירים לצרכן (אינפלציה) – הוא משפיע על שכר, פנסיות, ריבית, ושער החליפין.

האם נתוני הלמ"ס אמינים?
כן! הלמ"ס עובדת לפי סטנדרטים בינלאומיים מחמירים, והיא עצמאית פוליטית.

איך הלמ"ס אוספת נתונים?
דרך סקרים טלפוניים ופיזיים, נתונים ממשלתיים, ומפקדי אוכלוסין.

האם נתוני הלמ"ס חינמיים?
כן! כל הנתונים מפורסמים בחינם באתר cbs.gov.il.

מתי הלמ"ס מפרסמת את מדד המחירים?
בדרך כלל ב-15 לחודש – הנתונים על החודש הקודם.

מה ההבדל בין שכר ממוצע לשכר חציוני?
שכר ממוצע מושפע משכירים גבוהים מאוד. שכר חציוני הוא השכר של העובד "האמצעי" – מחצית מרוויחים יותר ממנו, מחצית פחות.

האם נתוני הלמ"ס משפיעים על הבורסה?
כן! שוק ההון מגיב מיידית לפרסומי הלמ"ס – במיוחד למדד המחירים ולנתוני צמיחה.

איך אפשר להשתמש בנתוני הלמ"ס להשקעות?
ניתוח נתוני הלמ"ס עוזר לזהות מגמות כלכליות, להבין אם השוק עולה או יורד, ולקבל החלטות השקעה מושכלות.

לסיכום – למה חשוב להכיר את הלמ"ס?

הלמ"ס היא לא סתם גוף ממשלתי עם מספרים משעממים. היא המקור המרכזי למידע על המציאות הכלכלית בישראל, והנתונים שלה משפיעים על כל אחד מאיתנו – על השכר שלנו, על המשכנתא, על קניית דירה, על ההשקעות שלנו, ועל ההחלטות הפיננסיות שאנחנו מקבלים.

למי חשוב להכיר את הלמ"ס?

• משקיעים בשוק ההון – כדי להבין מגמות ולקבל החלטות נכונות
• עובדים – כדי להבין אם השכר שלהם הוגן
• בעלי עסקים – כדי לתכנן אסטרטגיה עסקית
• רוכשי דירות – כדי להבין את שוק הנדל"ן
• כל מי שמעוניין להבין את המציאות הכלכלית בישראל

הצעד הבא: אל תסתפקו בלקרוא כותרות בחדשות – תלמדו לקרוא ולהבין נתונים. היכולת לנתח נתונים כלכליים היא כלי עוצמתי שיעזור לכם לקבל החלטות פיננסיות חכמות יותר.

👉 רוצים ללמוד ניתוח נתונים, כלכלה, ושוק הון?
אפיק אונליין מציעה קורסים אונליין בכלכלה, קורסים בשוק ההון, ניתוח טכני, והשקעות. המרצים המובילים בישראל מחכים לכם!

זכרו: הידע הוא כוח – וידע בנתונים כלכליים הוא כוח כלכלי. הלמ"ס מספקת לכם את הנתונים בחינם – כל מה שנשאר הוא ללמוד איך להשתמש בהם נכון.