מה זה מדד בנקים? המדריך המקיף למדד הבנקאות בבורסת תל אביב
מדד בנקים (Banking Index) הוא מדד מניות מגזרי בבורסת תל אביב המעקב אחר ביצועי מניות חמשת הבנקים הגדולים הנסחרים בבורסה - בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, מזרחי טפחות ובנק ירושלים - ומשמש כאינדיקטור מרכזי לבריאות המערכת הבנקאית הישראלית ולביטחון המשקיעים במגזר הפיננסי. מדד הבנקים מהווה חלק משמעותי מתא-35 ומתא-125, כאשר מניות הבנקים מהוות כ-20%-25% משווי השוק הכולל של הבורסה הישראלית - שווי של כ-200 מיליארד שקל - ומשפיעות באופן ישיר על התנועה הכללית של המדדים המרכזיים. המדד משקף את מצב המשק הישראלי באופן כמעט מושלם - כאשר הכלכלה צומחת, הבנקים מרוויחים יותר מריבית על הלוואות, מעמלות ומשירותים פיננסיים, והמניות עולות, וכאשר המשק במיתון, איכות האשראי יורדת, ההפסדים עולים, והמניות יורדות. הבנת מדד הבנקים, הבנקים שמרכיבים אותו, הגורמים המשפיעים על ביצועיו, הקשר שלו למשק הריאלי ולשוק הנדל"ן, וכיצד להשקיע בו היא קריטית לכל משקיע ישראלי המעוניין להבין את הכלכלה המקומית, לגוון את תיק ההשקעות, ולנצל הזדמנויות או להימנע מסיכונים במגזר הפיננסי המרכזי בישראל.
האזנה לכתבה:
מדד בנקים – הגדרה בסיסית
מדד בנקים הוא מדד משוקלל שווי שוק המעקב אחר ביצועי מניות הבנקים הגדולים הנסחרים בבורסת תל אביב. המדד מנוהל על ידי הבורסה ומתעדכן בזמן אמת במהלך שעות המסחר.
מאפיינים מרכזיים:
חמישה בנקים מרכזיים – בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, מזרחי טפחות, ובנק ירושלים.
שווי שוק עצום – כ-200 מיליארד שקל ביחד (משתנה לפי מחירי השוק).
משקל גבוה במדדים המרכזיים – מניות הבנקים מהוות כ-20%-25% מתא-35 וכ-18%-22% מתא-125.
רגולציה הדוקה – המגזר הבנקאי מפוקח בצורה קפדנית על ידי בנק ישראל, רשות שוק ההון, ורשות ניירות ערך.
חשיפה לכלכלה הישראלית – הבנקים פועלים בעיקר בישראל, ורווחיהם תלויים ישירות במצב המשק המקומי.
מקור הכנסה מגוון – ריבית על הלוואות, עמלות על שירותים, פעילות בשוק ההון, ניהול נכסים, ביטוח ועוד.
ההיסטוריה של המערכת הבנקאית והמדד בישראל
שנות ה-50 וה-60 – הקמת הבנקים – הבנקים הגדולים בישראל הוקמו בעיקר בתקופה זו: בנק לאומי (1902), בנק הפועלים (1921), בנק דיסקונט (1935).
שנות ה-70 וה-80 – משבר מניות הבנקים – בשנת 1983 התרסק שוק מניות הבנקים בישראל במה שנקרא "משבר מניות הבנקים" – הבנקים עצמם מניפולציה את מחירי המניות שלהם, והמערכת קרסה. הממשלה נאלצה להתערב ולהלאים את הבנקים.
שנות ה-90 – הפרטה – הממשלה החלה להפריט את הבנקים בהדרגה.
שנות ה-2000 – צמיחה – המערכת הבנקאית התבססה, והבנקים הפכו לרווחיים מאוד.
2008-2009 – המשבר הפיננסי העולמי – הבנקים הישראליים עברו את המשבר יחסית בשלום, הודות לרגולציה קפדנית. מניות הבנקים ירדו ב-30%-40%, אך התאוששו במהירות.
2010-2019 – רווחיות גבוהה – הבנקים הרוויחו מיליארדי שקלים בשנה, והמניות עלו בצורה יפה.
2020 – קורונה – מניות הבנקים צנחו ב-40% במרץ 2020 (מפחד ממיתון והפסדי אשראי), אך התאוששו ב-2021.
2021-2023 – רגולציה מוגברת – בנק ישראל הגביר את הרגולציה על הבנקים – חובה להגדיל הון, להפחית סיכונים, ולהגביר תחרות.
2024 – מצב נוכחי – הבנקים ממשיכים להיות רווחיים, אך מתמודדים עם תחרות גוברת מחברות פינטק (כמו פייבוקס, ביט) ועם לחץ רגולטורי.
המדד כולל חמישה בנקים מרכזיים. להלן פירוט:
1. בנק לאומי לישראל
הבנק הגדול ביותר בישראל – שווי שוק של כ-70-80 מיליארד שקל.
היסטוריה: הוקם בשנת 1902 בלונדון, והפך לבנק המרכזי של המגזר הפרטי בישראל.
נכסים: כ-600 מיליארד שקל.
לקוחות: מעל 2 מיליון לקוחות.
שירותים: בנקאות קמעונאית, משכנתאות, בנקאות עסקית, ניהול השקעות, כרטיסי אשראי (לאומי קארד).
רווח שנתי: כ-5-6 מיליארד שקל.
דיבידנדים: מחלק דיבידנדים גבוהים למשקיעים.
2. בנק הפועלים
הבנק השני בגודלו בישראל – שווי שוק של כ-50-60 מיליארד שקל.
היסטוריה: הוקם בשנת 1921 כבנק ההסתדרות, והפך לבנק פרטי לאחר הפרטה.
נכסים: כ-500 מיליארד שקל.
לקוחות: כ-1.8 מיליון לקוחות.
שירותים: בנקאות קמעונאית, משכנתאות, בנקאות עסקית, כרטיסי אשראי (ישראכרט).
רווח שנתי: כ-4-5 מיליארד שקל.
3. בנק דיסקונט לישראל
הבנק השלישי בגודלו – שווי שוק של כ-35-45 מיליארד שקל.
היסטוריה: הוקם בשנת 1935.
נכסים: כ-350 מיליארד שקל.
לקוחות: כ-1.4 מיליון לקוחות.
שירותים: בנקאות קמעונאית, משכנתאות, בנקאות עסקית.
רווח שנתי: כ-3-4 מיליארד שקל.
4. בנק מזרחי טפחות
הבנק הרביעי בגודלו – שווי שוק של כ-20-30 מיליארד שקל.
היסטוריה: נוצר ממיזוג בין בנק מזרחי לבנק טפחות.
נכסים: כ-250 מיליארד שקל.
לקוחות: כ-1.1 מיליון לקוחות.
שירותים: בנקאות קמעונאית, משכנתאות, בנקאות עסקית.
רווח שנתי: כ-2-3 מיליארד שקל.
5. בנק ירושלים
בנק אזורי קטן יותר – שווי שוק של כ-2-3 מיליארד שקל.
היסטוריה: בנק אזורי שהתמקד בירושלים והסביבה.
נכסים: כ-50 מיליארד שקל.
לקוחות: כ-100,000 לקוחות.
שירותים: בנקאות קמעונאית, משכנתאות.
רווח שנתי: כ-100-200 מיליון שקל.
טבלת השוואה: הבנקים במדד
| בנק | שווי שוק | נכסים | רווח שנתי | לקוחות | משקל במדד |
|---|---|---|---|---|---|
| לאומי | 70-80 מיליארד ₪ | 600 מיליארד ₪ | 5-6 מיליארד ₪ | 2+ מיליון | 35-40% |
| הפועלים | 50-60 מיליארד ₪ | 500 מיליארד ₪ | 4-5 מיליארד ₪ | 1.8 מיליון | 25-30% |
| דיסקונט | 35-45 מיליארד ₪ | 350 מיליארד ₪ | 3-4 מיליארד ₪ | 1.4 מיליון | 18-23% |
| מזרחי טפחות | 20-30 מיליארד ₪ | 250 מיליארד ₪ | 2-3 מיליארד ₪ | 1.1 מיליון | 10-15% |
| ירושלים | 2-3 מיליארד ₪ | 50 מיליארד ₪ | 100-200 מיליון ₪ | 100,000 | 1-2% |
מקורות ההכנסה של הבנקים
הבנקים מרוויחים ממספר מקורות:
1. ריבית נטו – ההפרש בין הריבית שהבנק גובה על הלוואות לבין הריבית שהוא משלם על פקדונות. זהו מקור ההכנסה המרכזי (כ-60%-70% מההכנסות).
דוגמה: בנק לוקח פיקדון של 100,000 ₪ ומשלם ריבית של 1% (1,000 ₪ בשנה). הוא מלווה את הכסף במשכנתא בריבית של 5% (5,000 ₪ בשנה). ההפרש הוא 4,000 ₪ – רווח הבנק.
2. עמלות ודמי ניהול – עמלות על העברות, משיכות, כרטיסי אשראי, ניהול חשבונות, שירותי בנקאות דיגיטלית ועוד. זה כ-20%-30% מההכנסות.
4. שירותים פיננסיים נוספים – ביטוח, ניהול קרנות פנסיה, ייעוץ פיננסי.
גורמים המשפיעים על מדד הבנקים
מדד הבנקים מושפע ממספר גורמים מרכזיים:
1. הריבית של בנק ישראל
ריבית גבוהה – מועילה לבנקים! כאשר בנק ישראל מעלה ריבית, הבנקים יכולים לגבות ריבית גבוהה יותר על הלוואות, והפער הריבית שלהם גדל – והרווחים עולים. מניות הבנקים עולות.
ריבית נמוכה – פוגעת בבנקים. הפער הריבית מצטמצם, והרווחים יורדים. מניות הבנקים יורדות.
דוגמה היסטורית: בשנת 2022, בנק ישראל העלה ריבית מ-0.1% ל-4.75% – והבנקים הרוויחו יותר. מניות הבנקים עלו ב-20%-30%.
2. מצב המשק הישראלי
צמיחה כלכלית – כאשר המשק צומח, עסקים ואזרחים לווים יותר כסף (להרחבות, לקניית דירות, לרכבים) – והבנקים מרוויחים יותר.
מיתון – כאשר המשק במיתון, הלוואות יורדות, והפסדי אשראי עולים (לווים לא מחזירים הלוואות) – הבנקים מפסידים.
דוגמה: בשנת 2020 (קורונה), הבנקים חששו ממיתון והפסדים, והמניות צנחו ב-40%. בשנת 2021, המשק התאושש, והמניות עלו בחזרה.
3. שוק הנדל"ן
פריחת נדל"ן – כאשר מחירי הדירות עולים, הביקוש למשכנתאות עולה, והבנקים מרוויחים יותר. גם הערך של הבטחונות עולה, מה שמפחית סיכון.
משבר נדל"ן – כאשר מחירי הדירות יורדים, הבנקים חשופים להפסדים (לווים שלא יכולים להחזיר, ערך הבטחונות יורד).
דוגמה: בשנים 2020-2021, מחירי הדירות בישראל זינקו ב-20%-30%, והבנקים הנפיקו משכנתאות רבות – והרוויחו מאוד.
קשר לשמאות מקרקעין: שמאים ומעריכי שווי נכסים עוקבים אחר מדד הבנקים כאינדיקטור לבריאות שוק הנדל"ן. כאשר מניות הבנקים עולות, זה סימן טוב לשוק הנדל"ן. למי שמתעניין בהערכת שווי נכסים ושמאות מקרקעין – הבנת הקשרים בין המערכת הבנקאית לשוק הנדל"ן היא קריטית. קורסים מקצועיים אונליין, כמו אלו המוצעים ב-afikonline.co.il יכולים לספק בסיס מעולה בתחומים אלו.
4. רגולציה ממשלתית
רגולציה מוגברת – בנק ישראל מטיל על הבנקים דרישות הון גבוהות, הגבלות על עמלות, חובות דיווח – מה שמגביל את הרווחיות.
הקלות רגולטוריות – מאפשרות לבנקים לפעול ביתר חופשיות ולהגדיל רווחים.
דוגמה: בשנת 2023, בנק ישראל חייב את הבנקים להגדיל הון ב-5 מיליארד שקל – מה שהפחית את הרווחים והמניות ירדו.
5. תחרות מחברות פינטק
פינטק – חברות טכנולוגיה פיננסיות כמו פייבוקס, ביט, פפר, מקס – מציעות שירותים בנקאיים דיגיטליים זולים ונוחים יותר, ומתחרות בבנקים המסורתיים.
השפעה: הבנקים נאלצים להפחית עמלות ולהשקיע בדיגיטל – מה שמפחית רווחיות.
6. איכות האשראי
איכות אשראי טובה – כאשר לווים מחזירים הלוואות בזמן, הבנקים לא סובלים מהפסדים.
איכות אשראי ירודה – כאשר רבים לא מחזירים הלוואות, הבנקים צריכים להפריש הפרשות להפסדי אשראי – מה שמפחית רווחים.
דוגמה: בשנת 2020, הבנקים הפרישו מיליארדי שקלים להפסדי אשראי בגלל פחד ממיתון – והרווחים ירדו.
מדד בנקים מול מדדים אחרים
מדד בנקים מול תא-35
מדד בנקים:
- רק 5 חברות (בנקים)
- משקל גבוה בתא-35 (20%-25%)
- תלוי בריבית, נדל"ן, מצב המשק
- תנודתיות בינונית-גבוהה
תא-35:
- 35 חברות מכל הענפים
- גיוון רחב
- פחות תלוי במגזר אחד
- תנודתיות נמוכה יותר
מדד בנקים מול מדד נדל"ן
מדד בנקים ומדד נדל"ן קשורים זה בזה – כאשר שוק הנדל"ן משגשג, הבנקים מרוויחים ממשכנתאות, וחברות הנדל"ן מרוויחים ממכירות. שני המדדים נוטים לנוע יחד.
יתרונות ההשקעה במדד בנקים
רווחיות גבוהה – הבנקים הישראליים רווחיים מאוד – ROE (תשואה על ההון) של 10%-15%.
מוגנים על ידי רגולציה – הרגולציה מגנה על הבנקים ומפחיתה תחרות.
חיוניים למשק – הבנקים חיוניים לכלכלה, והממשלה תציל אותם במשבר.
חשיפה לכלכלה המקומית – אם אתם אופטימיים לגבי ישראל, הבנקים הם בחירה טובה.
חסרונות והסיכונים
תלות ברגולציה – שינויים רגולטוריים יכולים לפגוע ברווחיות.
תחרות מפינטק – חברות הפינטק מאיימות על הבנקים.
סיכון אשראי – הפסדי אשראי במיתון יכולים להיות עצומים.
ריכוזיות – רק 5 בנקים – אין גיוון.
משבר נדל"ן – אם מחירי הדירות יקרסו, הבנקים יסבלו.
משבר גיאו-פוליטי – מלחמה, משבר ביטחוני – פוגעים בכלכלה ובבנקים.
כיצד משקיעים במדד בנקים?
קנייה ישירה של מניות – ניתן לקנות מניות של הבנקים ישירות בבורסה.
קרנות נאמנות – יש קרנות המשקיעות במגזר הפיננסי.
ETF – אם קיים ETF על מדד הבנקים (לא תמיד זמין).
פיזור – אל תשקיעו רק בבנקים. שלבו עם מגזרים אחרים.
דוגמאות מההיסטוריה
2020 – קורונה: מניות הבנקים צנחו מ-1,400 נקודות ל-900 נקודות במדד הבנקים (ירידה של 36%) – מפחד ממיתון. אך ב-2021 המניות עלו בחזרה ל-1,500 נקודות.
2022 – העלאות ריבית: בנק ישראל העלה ריבית, והבנקים הרוויחו יותר. מניות הבנקים עלו ב-25%.
2023 – רפורמה משפטית: אי-הוודאות הפוליטית גרמה לירידה במניות הבנקים ב-15%.
טיפים למשקיעים
עקבו אחר הריבית – ריבית גבוהה = טוב לבנקים. ריבית נמוכה = רע לבנקים.
עקבו אחר שוק הנדל"ן – פריחת נדל"ן = טוב לבנקים. משבר נדל"ן = רע לבנקים.
גוונו – אל תשקיעו רק בבנקים. הם מהווים חלק מהתיק, לא את כולו.
חשבו ארוך טווח – מניות הבנקים משלמות דיבידנדים טובים לטווח ארוך.
היזהרו ממיתונים – בזמן משבר כלכלי, מניות הבנקים יורדות קשה.
סיכום
מדד בנקים בבורסת תל אביב מעקב אחר חמשת הבנקים הגדולים בישראל – לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות, וירושלים – ומשמש כאינדיקטור מרכזי לבריאות המשק הישראלי. המדד מושפע מהריבית, ממצב הכלכלה, משוק הנדל"ן, ומרגולציה. הבנקים מציעים רווחיות גבוהה ודיבידנדים טובים, אך הם כרוכים בסיכונים – משבר כלכלי, תחרות מפינטק, ומשבר נדל"ן. הבנה נכונה של מדד הבנקים, הגורמים המשפיעים עליו, והשילוב הנכון בתיק השקעות מגוון יכולה לסייע למשקיעים ישראליים לקבל החלטות מושכלות.
הקריירה החדשה שלך מעבר לפינה!
ממלאים פרטים ואחד היועצים חוזר עם פרטים והרשמה
