מה זה דיפלציה ואיך היא נמדדת?

דיפלציה היא ירידה כללית ומתמשכת ברמת המחירים במשק. היא נמדדת באותו אופן שבו מודדים אינפלציה – דרך מדד המחירים לצרכן, אבל במקום עלייה, יש ירידה.

דוגמה פשוטה:
בינואר 2024, מדד המחירים לצרכן עומד על 100.
בפברואר 2024, המדד יורד ל-99.5 (ירידה של 0.5 אחוז).
במרץ 2024, המדד יורד ל-99 (ירידה נוספת של 0.5 אחוז).
באפריל 2024, המדד יורד ל-98.5.

זו דיפלציה – המחירים יורדים כל חודש.

איך זה משפיע על סל הקניות?
אם בינואר סל הקניות עלה 1,000 שקלים, בפברואר הוא עלה 995 שקלים, ובמרץ הוא עלה 990 שקלים. המחירים ירדו.

מה ההבדל בין דיפלציה לאינפלציה?

המרצים המובילים בישראל
מחכים לכם באפיק אקדמי

הקריירה החדשה שלך מעבר לפינה!

מומחים בהערכת שווי

מעל 1000 מומחים בהערכות שווי
מחכים לכם באתר

למה דיפלציה קורית? הגורמים המרכזיים

1. ירידה בביקוש (Demand-Pull Deflation)

כאשר הביקוש למוצרים ולשירותים יורד באופן חד, המחירים יורדים. זה יכול לקרות בגלל משבר כלכלי, אבטלה גבוהה, או חוסר ביטחון כלכלי.

דוגמה:
משבר הקורונה 2020 – ביקוש לטיסות, מלונות ומסעדות קרס. חברות הורידו מחירים כדי למשוך לקוחות, אבל גם זה לא עזר. המחירים המשיכו לרדת.

2. עלייה בהיצע (Supply-Push Deflation)

כאשר יש עודף של מוצרים בשוק – יותר מדי סחורות ביחס לביקוש – המחירים יורדים.

דוגמה:
בועת הנדל"ן בארה"ב 2008 – נבנו מיליוני בתים, אבל אנשים הפסיקו לקנות. המחירים התמוטטו.

3. מדיניות מוניטרית הדוקה

כאשר בנק מרכזי מעלה ריבית באופן חד ומצמצם את כמות הכסף במשק – הביקוש יורד והמחירים יורדים.

דוגמה:
שנות ה-30 בארה"ב – הפד העלה ריבית בזמן משבר, מה שהחמיר את הדיפלציה.

4. התקדמות טכנולוגית

לפעמים התקדמות טכנולוגית מורידה מחירים – למשל, מחשבים ומכשירי אלקטרוניקה הופכים זולים יותר מדי שנה.

אבל זו דיפלציה "טובה" – המחירים יורדים בגלל יעילות, לא בגלל משבר.

למה דיפלציה זה רע? הסכנות הכלכליות

למרות שירידת מחירים נשמעת חיובית, דיפלציה היא תופעה מסוכנת מאוד.

1. דחיית צריכה – הספירלה השלילית

כאשר המחירים יורדים, צרכנים אומרים לעצמם: "למה אקנה היום? בעוד חודש זה יהיה זול יותר". אז הם מחכים. אבל כשכולם מחכים – המכירות קורסות, העסקים מפסידים כסף, והמחירים ממשיכים לרדת. זה יוצר ספירלה שלילית.

דוגמה:
אתה רוצה לקנות טלוויזיה ב-3,000 שקלים. אבל אתה שומע שהמחירים יורדים. אז אתה מחכה חודש – והמחיר יורד ל-2,800 שקלים. אתה אומר לעצמך: "אולי בעוד חודש זה יהיה עוד יותר זול?" אז אתה ממשיך לחכות. אבל אם כולם חושבים ככה – החנות לא מוכרת כלום, היא מפסידה כסף, ובסוף סוגרת.

2. עלייה בערך החוב

דיפלציה מייקרת את החובות. למה? כי החוב נשאר קבוע, אבל הכסף שווה יותר.

דוגמה מספרית:
בינואר 2024 לקחת משכנתא של 1,000,000 שקלים.
השכר שלך: 15,000 שקלים.
התשלום החודשי: 5,000 שקלים (שליש מהשכר).

עכשיו יש דיפלציה של 10 אחוז בשנה.
בינואר 2025:
השכר שלך ירד ל-13,500 שקלים (בגלל דיפלציה).
התשלום החודשי: עדיין 5,000 שקלים.
עכשיו התשלום הוא 37 אחוז מהשכר – הרבה יותר כבד!

המסקנה:
דיפלציה הופכת חובות לבלתי נסבלים. אנשים לא יכולים לשלם, הם נכנסים לפשיטת רגל, בנקים נפגעים – והכלכלה קורסת.

3. ירידה ברווחי עסקים

עסקים מפסידים כסף בדיפלציה. הם חייבים להוריד מחירים, אבל העלויות שלהם (שכר, שכירות, חומרי גלם) לא יורדות באותה מהירות. התוצאה: הפסדים, פיטורים, וסגירת עסקים.

דוגמה:
מסעדה מוכרת ארוחה ב-80 שקלים. עם דיפלציה, היא צריכה להוריד ל-70 שקלים כדי למשוך לקוחות. אבל שכר העובדים עדיין 30 שקלים לשעה, והשכירות עדיין 20,000 שקלים בחודש. המסעדה מפסידה כסף – ובסוף סוגרת.

4. עלייה באבטלה

כאשר עסקים מפסידים כסף, הם מפטרים עובדים. עובדים מפוטרים צורכים פחות. צריכה יורדת. עסקים נוספים מפסידים. זו ספירלה.

דוגמאות היסטוריות – דיפלציה בעולם

1. השפל הגדול (Great Depression) – ארה"ב 1929-1939

זוהי הדוגמה הקלאסית והמפורסמת ביותר לדיפלציה הרסנית.

מה קרה?
ב-1929 שוק המניות בארה"ב התרסק. בנקים קרסו. אנשים איבדו חסכונות. הביקוש קרס. המחירים התחילו לרדת.

מספרים:
בין 1929 ל-1933, המחירים ירדו בכ-25 אחוז.
אבטלה עלתה ל-25 אחוז – רבע מכוח העבודה היה מובטל.
הכלכלה האמריקאית התכווצה ב-30 אחוז.

התוצאה:
עשור שלם של עוני, אבטלה, וסבל. רק מלחמת העולם השנייה הוציאה את ארה"ב מהמשבר.

2. יפן – העשור האבוד (1991-2001)

יפן סבלה מדיפלציה ממושכת בשנות ה-90.

מה קרה?
בועת נדל"ן ומניות התפוצצה ב-1991. המחירים התחילו לרדת. יפן נכנסה לדיפלציה ממושכת.

מספרים:
המחירים ירדו בכ-1 אחוז בשנה במשך עשור.
הצמיחה הכלכלית עמדה על אפס.
האבטלה עלתה.

התוצאה:
עשור שלם ללא צמיחה. יפן לא התאוששה באמת עד שנות ה-2000.

3. יוון – 2010-2016

במהלך משבר החוב היווני, יוון חוותה דיפלציה חמורה.

מה קרה?
הממשלה נאלצה לקצץ בהוצאות. שכר עובדים ירד. הביקוש קרס. המחירים ירדו.

מספרים:
בין 2010 ל-2016, המחירים ירדו בסך הכל בכ-2 אחוז.
אבטלה עלתה ל-27 אחוז.
הכלכלה התכווצה ב-25 אחוז.

התוצאה:
אסון כלכלי שיוון לא התאוששה ממנו עד היום.

איך דיפלציה משפיעה על משקיעים?

על חסכונות:
דיפלציה טובה לחוסכים – הכסף שלך שווה יותר מדי חודש. אם היו לך 100,000 שקלים, תוך שנה הם שווים בפועל 105,000 שקלים (אם הדיפלציה היא 5 אחוז).

על מניות:
דיפלציה פוגעת במניות. חברות מפסידות כסף, רווחים יורדים, מניות צוללות.

על אג"ח:
דיפלציה טובה לאג"ח. התשואה הריאלית שלך עולה – כי הריבית נשארת קבועה, אבל המחירים יורדים.

על נדל"ן:
דיפלציה פוגעת בנדל"ן. מחירי דירות יורדים, שכירות יורדת, והמשכנתאות הופכות לכבדות יותר.

איך ממשלות ובנקים מרכזיים נלחמים בדיפלציה?

1. הורדת ריבית

בנק מרכזי מוריד ריבית כדי לעודד הלוואות וצריכה.

דוגמה:
בנק ישראל מוריד ריבית מ-2 אחוז ל-0.5 אחוז. משכנתאות והלוואות הופכות זולות יותר. אנשים לוקחים הלוואות וקונים. הביקוש עולה. המחירים מפסיקים לרדת.

2. הרחבה כמותית (Quantitative Easing)

בנק מרכזי "מדפיס כסף" וקונה אג"ח ממשלתיות. זה מזרים כסף למשק ומעודד צריכה.

דוגמה:
הפד האמריקאי עשה זאת במשבר 2008 כדי למנוע דיפלציה.

3. תוכניות ממשלתיות להגדלת ביקוש

ממשלה משקיעה בתשתיות, מעסיקה עובדים, ומגדילה הוצאות. זה מעלה ביקוש ועוצר ירידת מחירים.

דוגמה:
התוכנית הכלכלית של רוזוולט בשנות ה-30 (New Deal) – הממשלה השקיעה מיליארדים בתשתיות ועבודות ציבוריות.

דוגמה מספרית – דיפלציה מול אינפלציה

נניח שיש לך 100,000 שקלים בבנק.

תרחיש A – אינפלציה של 3 אחוז בשנה:
תוך שנה, הכסף שלך שווה בפועל 97,000 שקלים (הפסדת 3 אחוז כוח קנייה).

תרחיש B – דיפלציה של 3 אחוז בשנה:
תוך שנה, הכסף שלך שווה בפועל 103,000 שקלים (הרווחת 3 אחוז כוח קנייה).

אז דיפלציה טובה?
לא! כי בזמן דיפלציה:

• אם יש לך חוב – הוא הופך לכבד יותר
• אם יש לך עסק – אתה מפסיד כסף
• אם אתה עובד – השכר שלך עלול לרדת או שתפוטר
• הכלכלה כולה קורסת

יתרונות וחסרונות של דיפלציה

יתרונות (מעטים):

• חוסכים נהנים – הכסף שווה יותר
• כוח הקנייה עולה
• מחירים נמוכים

חסרונות (רבים):

• דחיית צריכה וקריסת עסקים
• עלייה בערך החוב
• עלייה באבטלה
• ירידה ברווחי חברות
• קריסת שוק ההון
• סכנה למיתון כלכלי

טעויות נפוצות לגבי דיפלציה

טעות 1: "דיפלציה זה טוב, המחירים יורדים"
לא. דיפלציה מסוכנת ומובילה למשבר כלכלי.

טעות 2: "אינפלציה תמיד רעה, דיפלציה תמיד טובה"
לא. אינפלציה בינונית (2-3 אחוז) היא בריאה למשק. דיפלציה היא מסוכנת.

טעות 3: "אם המחיר של מוצר אחד יורד – זו דיפלציה"
לא. דיפלציה היא ירידה כללית ומתמשכת ברמת המחירים. מוצר בודד שיורד במחיר זה לא דיפלציה.

טעות 4: "דיפלציה לא יכולה לקרות בישראל"
זה נדיר, אבל יכול לקרות. ישראל חוותה דיפלציה קצרה ב-2015.

שאלות נפוצות – כל מה שרציתם לדעת

מה זה דיפלציה?
ירידה כללית ומתמשכת ברמת המחירים במשק.

מה ההבדל בין דיפלציה לאינפלציה?
דיפלציה = המחירים יורדים. אינפלציה = המחירים עולים.

האם דיפלציה זה טוב או רע?
רע. דיפלציה מסוכנת ויכולה להוביל למשבר כלכלי.

איך דיפלציה משפיעה על משכנתא?
דיפלציה מייקרת את המשכנתא – החוב נשאר קבוע, אבל השכר יורד, אז המשכנתא הופכת לכבדה יותר.

האם יש דיפלציה בישראל היום?
לא. נכון ל-2026, יש בישראל אינפלציה בינונית (2-3 אחוז).

איך בנק ישראל נלחם בדיפלציה?
על ידי הורדת ריבית, הזרמת כסף למשק, ועידוד צריכה.

מה קרה ביפן?
יפן סבלה מדיפלציה ממושכת בשנות ה-90, שגרמה ל"עשור אבוד" ללא צמיחה.

האם דיפלציה טובה לחוסכים?
בטווח הקצר – כן. אבל בטווח הארוך – לא, כי המשק קורס והחיסכון שלך עלול להיות בסיכון.

לסיכום – למה חשוב להבין את דיפלציה?

דיפלציה היא לא רק מונח כלכלי יבש – היא תופעה מסוכנת שיכולה להרוס משקי בית, עסקים, ומשקים שלמים. ההבנה שלה חשובה לכל אדם – בין אם אתה משקיע, עובד, בעל עסק, או סתם אדם שרוצה להבין את העולם הכלכלי.

למה חשוב להכיר את דיפלציה?

• כדי להבין מה קורה במשק
• כדי להגן על החסכונות שלך
• כדי לקבל החלטות פיננסיות נכונות
• כדי להבין את ההשפעה על המשכנתא, השכר, והעסק שלך

הצעד הבא:
אל תסתפקו בהבנה שטחית – תלמדו כלכלה, אינפלציה, דיפלציה, ושוק הון לעומק.

👉 רוצים ללמוד כלכלה, ניתוח מקרו-כלכלי, ואסטרטגיות השקעה?
אפיק אונליין מציעה קורסים אונליין, קורס שוק ההון עם המרצים המובילים בישראל. תלמדו לנתח נתונים כלכליים, קורס ניתוח טכני, להבין מדיניות מוניטרית, ולהשקיע בחכמה.

זכרו: הידע הכלכלי הוא כוח. הבנת דיפלציה ואינפלציה תעזור לכם לקבל החלטות פיננסיות חכמות, להגן על החסכונות שלכם, ולהימנע מטעויות יקרות. ההצלחה הפיננסית מתחילה בידע – והקריירה החדשה שלכם מעבר לפינה!