אינסטלטור, שרברב או קבלן רשום: מי עושה מה ומה ההבדל

היום ב-23:58 (ד׳ אלול תשפ״ו) |

אלי קאופמן

אינסטלטור, שרברב או קבלן רשום: מי עושה מה ומה ההבדל

האזנה לכתבה:

00:00 / 00:00

1.0x

מהירות קריאה

"אינסטלטור" ו"שרברב" הם אותו מקצוע. אין ביניהם הבדל מקצועי, אין הבדל בהסמכה ואין הבדל בסמכות. ההבדל הוא לשוני בלבד: המסמכים הרשמיים של משרד העבודה משתמשים במונח שרברבות, והשפה היומיומית מעדיפה אינסטלציה. מי שגובה יותר כי הוא "אינסטלטור ולא סתם שרברב" מוכר לכם הבדל שלא קיים.

ההבחנות שכן קיימות עוברות במקום אחר לגמרי – לא בין שני השמות האלה, אלא בין ארבעה מעמדים שונים.

ארבעה דברים שונים שקל להתבלבל ביניהם

בעל מקצוע בתחום. מי שמתקן, מחליף ומתחזק. אין בישראל רישיון עיסוק לתחום הזה, ואין תנאי סף חוקי. הכניסה למקצוע פתוחה, והאיכות נבדלת בניסיון ולא במסמך.

בעל תעודת מקצוע ממשרד העבודה. מסלול הכשרה ממשלתי בשרברבות תברואתית שבסופו בחינה ותעודה. מסלול אמיתי, אבל וולונטרי – הוא לא נדרש כדי לעבוד. התעודה מעידה על הכשרה מסודרת, לא על סמכות שאין לאחרים.

קבלן רשום בענף 190. כאן זה כבר מרשם ציבורי מחייב. הענף נקרא "מיתקני תברואה (אינסטלציה ומערכות כיבוי אש)" ומוסדר בתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), תשמ"ח-1988, מכוח חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969. הרישום נדרש לעבודות הנדסה בנאיות בהיקף כספי החוצה סף שנקבע בחקיקה.

לגבי הסכום עצמו – שווה לא לקחת אותו ממאמר. ברשת מסתובבים מספרים מדויקים למראה, בעיקר באתרים מסחריים, אבל הסף מתעדכן. מי שהשאלה נוגעת לו מעשית יבדוק את הנתון העדכני מול רשם הקבלנים.

בעל רישיון לעבודות גז. התחום היחיד בסביבה הזו שבו החוק חד וברור. תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ), תשס"ו-2006, אוסרות עיסוק בעבודת גפ"מ ללא רישיון בתוקף. זה מסלול הסמכה נפרד לחלוטין, ובעל מקצוע ותיק ומצוין בתחום המים אינו רשאי לגעת בגז בלעדיו.

ומה עם התקן

מעבר לשאלת מי רשאי לעבוד, יש גם שאלה של איך העבודה אמורה להיעשות. התקן הישראלי למתקני תברואה, ת"י 1205, מגדיר דרישות ביצוע למערכות האלה בבניין. הוא רלוונטי בעיקר בעבודות בנייה והתקנה, ופחות בתיקון נקודתי בדירה קיימת.

מבחינת הצרכן זה אומר דבר אחד פשוט: בעבודה גדולה – התקנת מערכת בבנייה חדשה או החלפת תשתית – לגיטימי לשאול לפי איזה תקן העבודה מבוצעת ומי מאשר אותה. בתיקון של ברז זו שאלה חסרת משמעות.

מה זה אומר כשמזמינים

תיקון נקודתי בדירה – ברז, ניאגרה, כלי סניטרי, סתימה: לא נדרש רישום ולא נדרשת תעודה. מה שקובע הוא ניסיון, ומה שאפשר לבדוק הוא חשבונית, ביטוח והצעה בכתב.
החלפת תשתית בהיקף גדול, בבניין או בפרויקט: כאן שאלת הרישום בענף 190 הופכת רלוונטית, ושווה לשאול.
כל דבר שנוגע בגז: רישיון בתוקף, להציג, בלי יוצא מן הכלל.
כל דבר שנוגע בחשמל – למשל דוד חשמלי – הוא תחום נפרד עם רישוי משלו, וגם הוא אינו חלק מהמקצוע הזה.

מה עם "מהנדס" ו"מתכנן"

תכנון מערכות תברואה בבניין חדש הוא עיסוק אחר לגמרי, של מתכנן או מהנדס, ולא של מי שמגיע לתקן. שני התפקידים נפגשים בפרויקט אחד אבל אינם מחליפים זה את זה. מי שמציג את עצמו כשניהם עושה שני דברים – שווה לברר איזה מהם באמת.

הבחנה נוספת ששווה להכיר: מי שבודק ומחווה דעה על מצב המערכת אינו בהכרח מי שמתקן אותה. בבדיקת דירה לפני רכישה, למשל, יש היגיון בכך שהבודק לא יהיה גם מי שמוכר את התיקון – ניגוד העניינים ברור.

למה זה משנה לצרכן

כי רוב חוסר האמון בתחום נובע מאי-הבנה של המפה הזו. לקוח ששומע "אני אינסטלטור מוסמך" מניח שיש מאחורי המילה גוף מפקח. אין. ומנגד, לקוח שמזמין החלפת תשתית שלמה מקבלן לא רשום מניח שזה כמו להזמין תיקון ברז. זה לא.

הכלל הפשוט: ככל שהעבודה גדולה יותר, כך יש יותר מה לבדוק. בעבודה קטנה – כמעט הכול נשען על הצעה בכתב ועל חשבונית. מה שכן אפשר לבדוק ריכזנו במדריך לבחירת בעל מקצוע, ואת מבנה המחיר במדריך המחירים.

שורה תחתונה

אינסטלטור ושרברב הם אותו דבר. תעודת משרד העבודה היא הכשרה, לא רישיון. ענף 190 הוא רישום אמיתי אבל רק לעבודות גדולות. גז הוא התחום היחיד שבו החוק אוסר עיסוק בלי רישיון. ארבע העובדות האלה מסבירות כמעט כל אי-הבנה שיש בתחום הזה בין בעל מקצוע ללקוח.

מי שרוצה לראות את המפה הזו מהצד של מי שנכנס למקצוע ולא מהצד של מי שמזמין שירות, יכול לקרוא על ההכשרה ומסלולי ההסמכה בתחום.

שאלות נפוצות

יש הבדל בין אינסטלטור לשרברב?

לא. אותו מקצוע, שני שמות. המסמכים הרשמיים של משרד העבודה משתמשים ב"שרברבות" והשפה היומיומית ב"אינסטלציה". מי שגובה יותר בגלל התואר מוכר הבדל שאינו קיים.

צריך קבלן רשום לתיקון בדירה?

לא. רישום בענף 190 נדרש לעבודות הנדסה בנאיות בהיקף כספי החוצה סף שנקבע בחקיקה. תיקון נקודתי, פתיחת סתימה או החלפת כלי סניטרי אינם דורשים רישום.

מותר לאינסטלטור לטפל בגז?

רק אם יש בידיו רישיון גפ"מ בתוקף. תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ), תשס"ו-2006, אוסרות עיסוק בעבודת גפ"מ בלעדיו. זהו מסלול הסמכה נפרד לחלוטין.

ומה לגבי דוד חשמלי?

החלק שנוגע במים הוא בתחום, אבל כל פתיחה של חיבור חשמלי היא עבודת חשמלאי מוסמך – תחום עם רישוי משלו. שווה לברר מראש מי מבצע מה, כדי לא לגלות באמצע שצריך בעל מקצוע נוסף.