מחאת יוקר המחיה מסרבת לרדת מהכותרות ואף צוברת תאוצה, אך דווקא כעת מחריף העימות בין המחוקקים ליזמים.

בימים אלה נכנס לתוקפו תיקון 116 לחוק התכנון והבניה ומטיל פחד על רוכשי הדירות ויזמי הנדל"ן. התקנות החדשות קובעות כי עבירה על סעיפי חוק התכנון והבניה היא עבירה מנהלית החייבת בקנסות מנהליים, סכומים העשויים להגיע לכדי מאות אלפי שקלים.

בין הקנסות החדשים ניתן למצוא כי בניה הטעונה היתר ואשר נעשתה ללא היתר עלולה להטיל על בעליה קנס של 226 אלף ₪(!). מי שלא קיים צו ייקנס גם הוא ב-226 אלף ₪ ואף עלול להישלח לשנתיים מאסר (שנה יותר מהתקנות שלפני כן).

למעשה, בכל יום בו מתקיימת בניה ללא היתר יתווספו 700 ₪ נוספים לגובה הקנס, כאשר בהפרת צו יגיע סכום זה לכ-1,400 ₪ ליום. הסכומים אף צפויים לגדול עד פי 3 כאשר המפר הינו תאגיד.

גם מי שינסה לעכב את צו ההריסה יגלה מציאות חדשה. העיכוב המקסימלי האפשרי לא יעבור את 6 החודשים שלאחר מתן הצו, כאשר רק במקרים מיוחד רשאי בית המשפט להאריך תקופה לזה לשנה.

קנסות מנהליים

בנוסף מגדירות התקנות מספר עבירות בניה כעבירות מנהליות להן קנס מנהלי קצוב:

• בניה או עבודה הטעונה היתר ואשר נעשתה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר ("עבודה אסורה") תטיל על בעליה קנס של כ-1,000 ₪ לכל מטר רבוע עד לרף מקסימלי של 150,000 ש"ח).
• עבודה אסורה בנסיבות מחמירות תטיל על בעליה פי שניים מן הקנסות המצויינים לעיל (עד לכ-2,000 ₪ למטר רבוע עד לרף מקסימלי של 300 אלף ₪). תחת נסיבות מחמירות נכללים מבנים הנמצאים על שטח דרך, שטח ציבורי פתוח (שצ"פ), סביבה חופית, קרקע חקלאית, גן לאומי, שמורת טבע או תשתית לאומית.
• אם רק השתמשתם במקרקעין הטעון היתר, אשר לא קיבל היתר ("שימוש אסור"), יכול הקנס להאמיר עד לכ-750 ₪ לכל יום בו נמשכה העבירה.

קנסות מנהליים בגין בניה ללא היתר 

בנוסף מגדיר החוק כשימוש אסור כל שימוש במקרקעין הטעון היתר שנעשה ללא היתר – או בניגוד לתנאי ההיתר או התכנית כמו גם שימוש בעבודה אסורה.

סעיף נוסף המצטרף לתקנות הוא סעיף הנסיבות מחמירות בביצוע העבירה, כאשר מדובר במקרקעין המיועד לתשתית לאומית, סביבה חופית, קרקע חקלאית מוכרזת, גן לאומי או שמורת טבע, שטח ציבורי פתוח ועוד.

כיצד להימנע מקנסות

כניסתן לתוקף של התקנות החדשות עלול לעורר לא מעט בהלה בקרב רוכשים ויזמי נדל"ן, אך התנהלות מסודרת עשויה לחסוך את מרבית הדאגות.

מר שלומי חכמוב, מרצה למיסוי מקרקעין במסלול שמאות מקרקעין של מכללת אפיק ובעליה של חברת "משכנתא חכמה", מסביר כי מרבית הצרות והסכנות נובעות מכך שאנשים מן השורה ממעיטים בערכה של האכיפה ואומרים 'לי זה לא יקרה'.

"קורה שאנשים מקשיבים לשכן שבנה ללא היתר ולא נתפס", הוא מסביר, "או למישהו קרוב שאמר להם 'יהיה בסדר'. זאת הטעות הקלאסית של מרבית אלה שנופלים, וזה קורה מכיוון שפעם הפיקוח אכן היה ברמה נמוכה יחסית ופחות אנשים נתפסו, היום לעומת זאת הפיקוח הדוק יותר".

"מגדילים ועושים יזמים ואפילו אנשים פרטיים, שנופלים למלכודת הסמכות ומאמינים שאם ראש העיר או סגנו הבטיחו לי הבטחות אז הכל יהיה בסדר", הוא אומר, "המציאות היא שראשי הערים היום נמצאים תחת פיקוח כבד, ויש לכך דוגמאות למכביר, כמו למשל המקרה של צבי גנדלמן, ראש עיריית חדרה, או הדוגמא של סגן ראש עיריית ירושלים מאיר תורג'מן."

לסיכום מסביר לנו מר חכמוב כי הדבר הפשוט והנכון ביותר הוא גם זה שיש לעשותו: להוציא היתר בניה ורק לאחר מכן לבנות. "היום במדינתנו אנשים עושים הפוך, הם קודם כל בונים ורק לאחר מכן מבקשים היתר", הוא מסביר. "אם רק יזמים יימנעו מפעולה זו, הם אולי ייאלצו להתקדם לאט יותר, אבל בלי ספק גם יוכלו לישון בשקט רב יותר".

שלומי חכמוב הינו מרצה למיסוי מקרקעין במסלול שמאות מקרקעין של מכללת אפיק ומנכ"ל ובעליה של חברת "משכנתא חכמה" – חברה לייעוץ משכנתא.