המוסדיים מוכרים דולרים בשיא — וזה מה שמחזק את השקל
שער הדולר ממשיך לרדת, וממועד שבו חצה כלפי מטה את רף שלושת השקלים — המגמה רק מתעצמת. בסיום המסחר האחרון עמד שערו על קצת פחות מ-2.94 שקלים, והתמונה ברורה: השקל חזק, הדולר נסוג, ומי שמניע את זה הוא לא בהכרח גורם חיצוני.
האזנה לכתבה:
הכוח שמאחורי המגמה
הגופים המוסדיים — קרנות פנסיה, חברות ביטוח וקרנות השתלמות — מצמצמים בהדרגה את החשיפה שלהם למט"ח ומוכרים כמויות שיא של דולרים בשוק המקומי. הדומיננטיות שלהם בשוק המט"ח הישראלי הופכת כל שינוי מדיניות שלהם לאירוע בעל השפעה ישירה על שער החליפין. כשגופים המנהלים טריליוני שקלים מחליטים לצמצם חשיפת מטבע — השוק מרגיש את זה מיד.
הסיבות למהלך נעוצות בשילוב של גורמים: עליית ערך נכסים זרים שמחייבת איזון מחדש של תיק ההשקעות, ירידה בתחזיות הסיכון המקומי שמאפשרת הפחתת גידור, ואסטרטגיה ארוכת טווח של הפחתת חשיפה למטבע חוץ. כאשר כל הגורמים האלה פועלים באותו כיוון — התוצאה היא לחץ מכירה מתמשך על הדולר שאין לו מקבילה בצד השני.
מי משלם את המחיר
בעוד שמשקי הבית ורוכשי הנכסים נהנים מהשקל החזק — יצואנים ותעשיינים מוצאים את עצמם בצד הקשה של המשוואה. חברה שמקבלת תשלומים בדולרים ומוציאה בשקלים רואה את שורת הרווח נשחקת בכל ירידה של אגורה. בשלב שבו הדולר מתקרב ל-2.90 שקלים, מדובר בפגיעה מצטברת של ממש בתחרותיות המוצרים הישראליים בחו"ל. ההתאחדות התעשייתית דורשת מהממשלה להתערב — אך כל עוד בנק ישראל נמנע מפעולה, הכדור נמצא במגרש הממשלתי.
מה יכריע את הכיוון מכאן
שוק המט"ח מושפע ממגוון רחב של גורמים גלובליים ומקומיים. מהצד הגלובלי: כוחו של הדולר מול סל המטבעות בעולם, מחירי הנפט, מדיניות הריבית של הפדרל ריזרב והסנטימנט בוול סטריט. מהצד המקומי: ההתפתחויות הביטחוניות, קצב הצמיחה וההחלטה של בנק ישראל האם להתערב בשוק. השילוב בין כל הגורמים הללו הוא שיקבע אם השקל ימשיך להתחזק — או אם המגמה תתהפך.
הבהרה: המידע בכתבה מובא לצורכי ידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לפעולה.
הקריירה החדשה שלך מעבר לפינה!
