המהלך מוצג כמענה לנטל ההחזרים הכבד המכביד על משקי הבית בישראל, אך הוא נתקל בהתנגדות חריפה מצד הדרגים המקצועיים והמשפטיים. על פי הדיווחים, ההצעה מעוררת קשיים משפטיים מהותיים ואינה כוללת מקור תקציבי מוגדר, דבר שמעלה סימני שאלה לגבי ישימותה בפועל.

מי זכאי לסיוע לפי ההצעה?

לפי המתווה המוצע, ההחלטה מכוונת לנוטלי משכנתאות שלקחו את ההלוואה משנת 2022 ואילך, ובתנאי שערך הדירה הראשונה שבבעלותם אינו עולה על 2.2 מיליון שקל.

"כסף ציבורי לקבוצה מסוימת על חשבון כלל משלמי המסים"

מאיר וידר, מנכ"ל וידר משכנתאות, מתח ביקורת חריפה על המהלך. לדבריו, מדובר בהעברת כספי ציבור לקבוצה מסוימת באוכלוסייה על חשבון כלל משלמי המסים. וידר הוסיף כי מי שלקח סיכון פיננסי כדי להרוויח אינו יכול לבקש מהציבור לכסות את ההפסדים שנגזרו מכך.

האם המצוקה אמיתית? כן. אבל הפתרון שנוי במחלוקת

וידר הבהיר כי הוא אינו מכחיש את המצוקה האמיתית של משקי הבית, אלא מתנגד לאופן הטיפול בה. לדבריו, אסור למדינה להעביר מסר שכל סיכון פיננסי יסתיים בחילוץ ממשלתי. בהקשר זה ציין כי נוטלי משכנתאות שנהנו במשך שנים מהחזרים נמוכים במסלולים מסוכנים אינם יכולים לצפות כעת ששוכרי הדירות ומשלמי המסים הזהירים ימנו את המינוף שלהם.

הסכנה: ביטול בבג"ץ עוד לפני העברת השקל הראשון

מומחים מציינים כי חלוקת כספים רוחבית מסוג זה, בניגוד לחוות דעת משפטיות וללא מקור תקציבי סדור, עלולה להיתקל בפסילה של בית המשפט העליון עוד בטרם יועבר שקל אחד. לדברי וידר, אם הממשלה מעוניינת לסייע, עליה לעשות זאת באופן ממוקד למשפחות הנמצאות בנקודת קריסה בלבד, ולא להפוך את כספי הציבור לרשת ביטחון גורפת לסיכונים פרטיים.