אם אתם לא יודעים בדיוק כמה אתם משלמים לבנק שלכם על ניהול תיק ניירות הערך — אתם לא לבד. זו בדיוק הבעיה שרפורמת העמלות החדשה של הממשלה מבקשת לפתור.

צוות משותף לבנק ישראל, משרד האוצר ורשות ניירות ערך פרסם דוח סופי שמתווה שינוי רחב בשיטת הגבייה מלקוחות פרטיים בשוק ההון. הרעיון המרכזי פשוט: הלקוח צריך לדעת כמה הוא משלם, עבור מה, ולמי — ולהיות מסוגל להשוות בין ספקים שונים.

הרפורמה תתבצע בשלושה שלבים. בשלב הראשון, הבנקים יציעו ללקוחות חבילות שירות ברורות לפעילות בניירות ערך, ושירות ייעוץ ההשקעות ייגבה עמלה נפרדת ומפורשת — בין אם הייעוץ הוא אנושי, דיגיטלי, מתמשך או חד-פעמי. כיום, עלות הייעוץ "נבלעת" בתוך דמי ניהול הפיקדון — ורוב הלקוחות אינם יודעים כמה הם משלמים עליו.

בשלב השני, עמלת ההפצה הנהוגה בקרנות נאמנות — שגורמת לכך שמנהל הקרן משלם לבנק כדי להמליץ על הקרן שלו — תוחלף בעמלת תיווך אחידה ומופחתת של 0.2%. בשלב השלישי, דמי ניהול פיקדון ניירות ערך יעברו לגבייה שקלית חודשית קבועה, במקום מנגנונים שמבוססים לעיתים על אחוז מהתיק.

יו"ר רשות ניירות ערך ספי זינגר הסביר: "לא ייתכן מצב שבו לקוחות קטנים מסבסדים דה-פקטו את השירותים הניתנים ללקוחות בעלי כוח מיקוח. מודל העמלות החדש שם סוף לעמלות הנסתרות."

הסקר שנערך במסגרת גיבוש הרפורמה חשף תמונה מדאיגה: כ-70% מהמשקיעים מתמקחים על עמלות, אבל כמעט שליש כלל אינם עושים זאת. יותר מכך — בשאלות פרטניות על תמחור שירות הייעוץ, רמת ההיכרות של הלקוחות הייתה נמוכה משמעותית ממה שהם עצמם הצהירו.

הרפורמה צפויה להגביר את התחרות בין בנקים לבתי השקעות, ולפתוח דלת רחבה יותר ליועצי השקעות עצמאיים. המבחן האמיתי יהיה ביישום: אם הבנקים יציגו חבילות שקופות ופשוטות — הלקוח ירוויח. אם הם יעטפו את השינוי בשמות שיווקיים ומסלולים מסובכים — חלק גדול מהאפקט ייאבד.