נזקי השריפות בהרי ירושלים: מאות מיליונים, שאלות על אחריות – ומאבק על פיצויים

השריפות שפרצו בסביבות יום הזיכרון באזור ירושלים הותירו אחריהן הרס סביבתי ורכושני עצום. מלבד הפגיעה הקשה ביערות ובטבע שייקח שנים לשקם, ניזוקו גם כלי רכב, בתים, עסקים – וכעת עולה השאלה: מי יישא בנזק?

05/05/25 (ז׳ אייר תשפ״ה) |

מערכת אפיק

נזקי השריפות בהרי ירושלים: מאות מיליונים, שאלות על אחריות – ומאבק על פיצויים

האזנה לכתבה:

00:00 / 00:00

1.0x

מהירות קריאה

נזקי השריפות בהרי ירושלים: מאות מיליונים, שאלות על אחריות – ומאבק על פיצויים - שמאות רכוש

תמונה: נוצרה באמצעות בינה מלאכותית

נזקי רכוש פרטיים: הביטוח נכנס לפעולה

עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, מדגיש כי מי שמחזיק בפוליסת ביטוח מבנה – בין אם לצורכי משכנתא ובין אם באופן פרטי – זכאי לפיצוי בגין נזקי השריפה, לרבות חדירת עשן ופיח. הפוליסה כוללת לרוב גם את הצמודים למבנה – ארונות אמבטיה, חימום תת רצפתי, שטיחים, מטבח וכדומה. גם תכולת הדירה עשויה להיות מכוסה, בכפוף לפוליסה ייעודית.

במקרה של רכב שנפגע, יש לפנות לחברת הביטוח בה קיימת פוליסת מקיף. הכיסוי כולל נזקי אש, חדירת מים ממאמצי הכיבוי, פיח והשבתה של מערכות חשמל.

ומה עם מי שלא מבוטח?

כאן נכנסת המדינה לתמונה. אם יוכר האירוע כ"אסון טבע", תיתכן זכאות לפיצוי מהמדינה – אך מדובר במנגנון חלקי בלבד, שתנאיו טרם הובהרו. במידה ויוכח שהשריפה נגרמה כתוצאה מהצתה על רקע לאומני, ניתן יהיה לדרוש פיצוי מהמדינה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, גם ללא ביטוח פרטי.

בעלי עסקים שנפגעו – מה האפשרויות?

עסקים שביטחו את עצמם כנגד שריפה זכאים לפיצוי על נזק ישיר לרכוש, תכולה, מסמכים, ציוד ואובדן הכנסות. לעומת זאת, עסקים לא מבוטחים ייאלצו להסתמך על הכרזה על אסון טבע או על אפשרות של תביעה נגד המדינה אם תוכח רשלנות במניעת האסון.

פגיעות פיזיות? ייתכן פיצוי מהביטוח הלאומי

מי שסובל מפגיעות גוף כמו שאיפת עשן, עשוי להיות מוכר כנפגע פעולת איבה אם תוכח הצתה לאומנית. אם מדובר בפגיעה במהלך העבודה – ניתן להגיש תביעה לביטוח הלאומי להכרה בנכות מעבודה. בנוסף, יש לבדוק קיומם של ביטוחים פרטיים.

המשיכו לקרוא בנושא שמאות רכוש

ביטול אירועי יום העצמאות – והשלכות משפטיות

מעבר לפגיעה הישירה, ביטול חגיגות יום העצמאות ברשויות רבות הוביל לנזקים כספיים כבדים לזמרים, ספקים ועסקים. עו"ד ניצן אפגין, שותף במשרד עו"ד יגאל בורוכובסקי, מסביר כי קיימת מחלוקת לגבי עצם תחולת סעיף "כוח עליון" שמופיע ברוב החוזים מול אומנים.

אף שלכאורה מדובר במקרה של כוח עליון, יש לבדוק אם אכן נבצר מהרשויות לקיים את ההתחייבות – במיוחד לאור העובדה שרוב הערים כלל לא נפגעו מהשריפה, ומספר אירועים נדחו ולא בוטלו.

אפשרות לביצוע בקירוב – קיימת?

גם אם האירוע נדחה, ניתן לטעון לקיום "בקירוב" – כלומר שהאומנים והספקים זכאים לתמורה חלקית, במיוחד אם נערכו לאירוע או שהוקמה במה. מנגד, רשויות שביטלו את ההופעה ללא הצדקה עובדתית עלולות להיתבע.

האם ניתן לתבוע את המדינה?

ככל שיוכח כי המדינה לא נקטה פעולות מנע סבירות, ייתכן ויוכלו נפגעים – בעיקר אומנים ובעלי עסקים – להגיש תביעת רשלנות בטענה למחדל מערכתי. נדרשת הוכחה לקשר סיבתי בין התנהלות הרשויות לנזק.

ומה באשר לאחריות הרשויות המקומיות?

לדברי עו"ד ורשה, יש להבחין בין נזק ישיר לרכוש ציבורי שבתחומי הרשות – המכוסה בביטוח – לבין נזק עקיף לצדדים שלישיים. נזק כזה, כמו ביטול אירועים, אינו מכוסה בדרך כלל בפוליסות הרגילות, ואם יוכח כשל בהתנהלות – הרשות עלולה לשלם מכיסה.

ראו גם: