מהפכה בבירוקרטיה: הליכי ההשגה על שומות רמ"י יקוצרו משנים לחודשים

ועדת ההשגות המחוזית החדשה צפויה לשפר משמעותית את יעילות ההליך ולחסוך זמן ומשאבים. אך בלשכת שמאי המקרקעין מזהירים: "השינוי רחוק מפתרון מלא".

01/01/26 (י״ב טבת תשפ״ו) |

מערכת אפיק

מהפכה בבירוקרטיה: הליכי ההשגה על שומות רמ"י יקוצרו משנים לחודשים

קרדיט תמונה: נחמה בוגין, צילום מסך יוטיוב אתר מגדילים, שמאי ממשלתי , גיל בלולו,דוברות משרד המשפטים

האזנה לכתבה:

00:00 / 00:00

1.0x

מהירות קריאה

הקמת ערכאה חדשה לקיצור הליכים

מועצת מקרקעי ישראל, בראשות שר השיכון חיים כץ, אישרה מהלך מבני משמעותי במטרה לייעל את אחד מההליכים הבירוקרטיים הסבוכים והממושכים ביותר בענף הנדל"ן: הליכי ההשגה על שומות מקרקעין.

השינוי, שגובש ביוזמת השמאי הממשלתי הראשי גיל בלולו ובשיתוף רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), כולל הקמת ערכאה חדשה – ועדת השגות מחוזית, שתטפל במרבית ההשגות על שומות רמ"י. הוועדה תעסוק בהשגות עד לסכום של 10 מיליון שקלים, ורק תיקים החורגים מסכום זה יועברו לוועדת ההשגות העליונה.

רקע: מאות הליכים בשנה, זמני טיפול ממושכים

הליך ההשגה נדרש בכל מקרה של מחלוקת בין חוכרים לרמ"י בנוגע לשווי הקרקע הנקבע על ידי השמאות הממשלתית. מדובר בהליך נפוץ המתנהל בין היתר בעת רכישת קרקע, שינוי ייעוד, הגדלת זכויות או הוצאת היתרי בנייה.

בשנת 2025 בלבד הוגשו כ-500 השגות, מהן כ-160 נדונו בוועדת ההשגות העליונה. עומס התיקים הוביל לפרקי זמן בלתי סבירים – ההליך כולו נמשך בממוצע כשלוש שנים.

בנוסף, כל ההשגות – ללא קשר לסכום שבמחלוקת – נדונו באותה ערכאה. כך נמצאה הוועדה העליונה מטפלת גם בתיקי שומה של מאות אלפי שקלים וגם בכאלה העוסקים בעשרות מיליונים.

מבנה חדש: שלוש ערכאות מדורגות

בהתאם להחלטה החדשה, יוקמו עשרה צוותים אזוריים של ועדות השגה מחוזיות. כל ועדה תכלול שלושה חברים: יו"ר שהינו עובד מדינה כשיר לכהונת שופט שלום, שמאי מכריע ונציג ציבור נוסף בדרגת בכירות.

המבנה החדש יכלול שלוש רמות טיפול:

השגות עד 2 מיליון ש"ח ייבחנו על ידי השמאי המחוזי, עם אפשרות ערעור לוועדה המחוזית.
השגות בין 2 ל-10 מיליון ש"ח יועברו ישירות לוועדה המחוזית.
השגות מעל 10 מיליון ש"ח יידונו בוועדת ההשגות העליונה.

לא ניתן יהיה לערער על החלטות הוועדות, אלא באמצעות עתירה מנהלית.

קיצור דרמטי בזמני טיפול

ההחלטה נכנסה לתוקף באופן מיידי, כאשר משרד המשפטים והשמאי הממשלתי נדרשים להקים ולאייש את ועדות ההשגה המחוזיות בתוך חצי שנה. לפי ההערכות, המהלך צפוי לקצר את משך ההליך מכשלוש שנים כיום לכ-7–8 חודשים בלבד.

לדברי השר דודי אמסלם: "קיצור זמני ההשגה מהווה כלי משמעותי להסרת חסמים, קידום פרויקטים ועידוד פעילות כלכלית בענף הנדל"ן".

גם השמאי הממשלתי בלולו הדגיש כי: "המערכת המדורגת תאפשר טיפול מותאם לתיקים לפי היקפם ומורכבותם, תוך חיזוק השקיפות והוודאות מול הציבור".

נושא	לפני השינוי	אחרי השינוי (2026)
מספר ערכאות	ערכאה אחת בלבד – ועדת ההשגות העליונה	שלוש ערכאות: שמאי מחוזי, ועדה מחוזית, ועדת ההשגות העליונה
סכומי ההשגות	כל הסכומים נידונו באותה ערכאה	עד 2 מיליון ש"ח – שמאי מחוזי2–10 מיליון ש"ח – ועדה מחוזיתמעל 10 מיליון ש"ח – ועדה עליונה
עומס תיקים	כ-500 השגות בשנה, מהן כ-160 בוועדה העליונה בלבד	פיצול עומסים בין ערכאות בהתאם לסכום ההשגה
זמן טיפול ממוצע	כ-3 שנים	כ-7–8 חודשים
הרכב ועדת ההשגות המחוזית	לא היה קיים	שלושה חברים: יו"ר כשיר לכהונת שופט שלום, שמאי מכריע, נציג ציבור בכיר
אפשרות ערעור	אפשרות ערעור פנימית בתוך אותה ערכאה	אין ערעור פנימי – ניתן להגיש עתירה מנהלית בלבד
עצמאות הוועדות	רמ"י הייתה מעורבת גם בקביעת אופן הערעור	רמ"י ממשיכה להיות חלק מהמערכת, אך הערכאות מוגדרות בצורה ברורה
יכולת טיפול בסוגיות משפטיות	לא רלוונטי (כל ההשגות נדונו יחד)	הערכאות החדשות אינן מוסמכות לדון בסוגיות משפטיות
ביקורת מקצועית	נגעה לעומס ויעילות בלבד	ביקורת על ניגוד עניינים והיעדר סמכות משפטית, דרישה לחקיקה מתקנת

ביקורת מקצועית: "הפתרון חלקי בלבד"

עם זאת, לא כולם מברכים על המהלך. יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, מתחה ביקורת על השינוי: "אמנם מדובר בצעד חשוב, אך הוא אינו פותר את הליקויים המרכזיים במנגנון ההשגה. ראשית, הוועדות אינן מוסמכות לדון בסוגיות משפטיות – דבר שמאלץ את הציבור לפנות לערכאות משפטיות. שנית, קיים ניגוד עניינים בכך שרמ"י היא גם הגוף הקובע את אופן הערעור על החלטותיה שלה".

לדבריה, יש לקדם תיקון שורשי דרך חקיקה. לשכת השמאים פועלת בנושא יחד עם ח"כ יעקב אשר, בתקווה להביא לשינוי משמעותי כבר במהלך השנה הקרובה.

סיכום

המהלך שאושר מסמן שינוי חשוב בגישת רמ"י להליכי השגה, עם פוטנציאל לקיצור משמעותי של זמני טיפול ושיפור חוויית המשתמש מול הרשויות. יחד עם זאת, קולות הביקורת מצביעים על צורך בהתאמות נוספות, לרבות חיזוק העצמאות והסמכות המשפטית של ועדות ההשגה.