דוח האפס נפתח מחדש: הבנקים לוחצים על יזמים לעדכן את הרווח החזוי – ומה זה אומר על מחירי הדירות
שמאים מדווחים על גל של בקשות לפתיחה מחודשת של דוחות אפס – המסמך הקובע את תנאי המימון הבנקאי לפרויקטי בנייה. הסיבה: שחיקה חדה ברווחיות על רקע עלויות בנייה מזנקות ומכירות שממשיכות לדשדש. הצד החיובי: יזמים שיעדכנו את הדוח יוכלו סוף סוף להוריד מחירים – בלי להיאלץ להיעזר בתעלולי מימון
האזנה לכתבה:
מה זה דוח אפס ולמה הוא קובע הכל?
דוח אפס הוא מסמך שמאי שנערך לפני תחילת פרויקט בנייה, ומהווה תנאי סף לקבלת ליווי פיננסי מהבנק. הדוח מציג בצורה מפורטת את המאזן הכלכלי הצפוי של הפרויקט – עלויות הבנייה, שכר בעלי המקצוע, אגרות והיטלים, מול ההכנסות הצפויות ממכירת הדירות. על מנת לזכות באישור הבנק, נדרש היזם להציג בדרך כלל רווח מינימלי חזוי של לפחות 15%.
עו"ד ושמאית המקרקעין פזית כהן גרינברגר מסבירה כי "דוח האפס מהווה למעשה את הרף התחתון למחירי הדירות בפרויקט. אם היזם יורד מתחת למחירים שנקבעו בדוח, הבנק לא יאשר את המכירה. ממוצע מחירי הדירות המתוכנן מוצג בכל דוח כזה, ומתחת לרף הזה אי אפשר לרדת – גם לא במבצעי פריסייל".
למה כל כך הרבה דוחות נפתחים עכשיו מחדש?
בראיון לגלובס, שמוליק כהן, מנכ"ל ובעלים של חברת S.K שמאות מקרקעין, מדווח על "עלייה משמעותית בשיעור הבקשות לפתיחה ובחינה מחודשת של דוחות אפס". לדבריו, הסיבה כפולה: גם בצד ההוצאות וגם בצד ההכנסות חלו שינויים מהותיים שמחייבים עדכון.
בצד ההוצאות – בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה ממוצעת של כ-20% במחירי חומרי הגלם: בטון, ברזל ואלומיניום, לצד זינוק בעלויות כוח האדם. בצד ההכנסות – באזורים מסוימים, ובתל אביב בפרט, תחזיות מחירי המכירה שנרשמו בעת כתיבת הדוח כבר אינן מתממשות בשטח, על רקע ההאטה בשוק, תחרות מפרויקטים סמוכים, והשפעות המלחמה על הביקושים.
בין הפטיש לסדן
בתקופה האחרונה מצאו יזמי המגורים את עצמם לכודים בין שתי דרישות סותרות: לשמור על רמת המחירים שמאפשרת לעמוד בתנאי הבנק, ובמקביל למשוך קונים חזרה לשוק. הפתרון שאימצו רבים היה מבצעי מימון – פריסות תשלומים נוחות, סבסוד הצמדה למדד, הלוואות קבלן, מטבח משודרג – כל אלה הנחות שאינן נוגעות למחיר הדירה "על הנייר" ואינן פוגעות בדוח האפס.
המשיכו לקרוא בנושא נדל”ן בישראל
"אין לזה אח ורע בעולם": האבסורד המטורף שגומר את חלום השכירות בישראל
בכמה התעשרה משפחה ישראלית השנה? השכר עלה, הפנסיה זינקה והמשכנתא ירדה
העולם בטלטלה והדולר מתחזק: ההשלכות האפשריות למשקי הבית בישראל
"מי שיחכה יבכה"? הקבלנים יתקשו לספוג עוד שנה כזו, וההאטה תהפוך למפולת
אך כאשר המכירות המשיכו לדשדש גם למרות המבצעים, הבינו יזמים רבים – לעיתים בלחץ ישיר מהבנקים – שהגיע הזמן לעדכן את הדוח ולהתמודד ישירות עם תנאי השוק.
מה הבנק רוצה?
בנק ישראל דיווח השבוע כי הירידה החדה במכירות משליכה ישירות על המערכת הבנקאית. האשראי לפרויקטי מגורים גדל בשנה שעברה בכ-40%, מ-49 מיליארד שקל בסוף 2024 ל-69 מיליארד שקל בסוף 2025.
באותו ראיון לגלובס, רז אברהם, שמאי מקרקעין ושותף ב"תמם-אברהם", מסביר כי לבנקים יש אינטרס ברור שהפרויקט יצא לפועל: "הבנק מעדיף לגלות גמישות בנוגע לקצב המכירות – גם משום שזה מגדיל את הכנסותיו מריבית, וגם מתוך הבנה של המורכבות בענף. לכן, הוא יעדיף לדרוש מהיזם להגדיל את מסגרת האשראי ולהוסיף הון עצמי כדי שהפרויקט יצא לפועל".
מה קורה כשמעדכנים את הדוח?
כאשר חל שינוי מהותי ברווח החזוי, עומדות בפני היזם שתי אפשרויות: להזרים הון עצמי נוסף – ממקורות עצמיים או דרך אשראי חוץ-בנקאי יקר – או לעדכן את הדוח המקורי בהתאם לתנאים הנוכחיים. עדכון כזה עשוי לכלול, בין היתר, הגדלת סעיף ה"בלתי צפוי מראש" מ-5% ל-10% – מה שמעניק ליזם מרחב תמרון, אך עלול להוביל את הבנק לדרוש חיזוק ביטחונות.
הצד החיובי: יזם שיעדכן את הדוח על בסיס מחירי שוק ריאליים יוכל לקבוע מחירון חדש ומותאם לביקושים – ובכך לפתוח את שוק הדירות לקונים שעד כה נרתעו מהמחירים, מבלי להיאלץ להסתמך על תעלולי מימון.
הקריירה החדשה שלך מעבר לפינה!
