הכלל הזה תקף לאורך כל קשת המחירים. דירה באזור מופגז כמו נהריה או קריית שמונה, שאינה ממוגנת, ומחירה עומד על 800 אלף שקל – עלולה להימכר בפחות מ-700 אלף שקל, בעיקר כשהמוכרים הם משפרי דיור שאינם יכולים להמתין. בתל אביב, בבת ים, בחיפה ובבני ברק, שם רוב הדירות ממילא אינן ממוגנות, נרשמו עסקאות שבהן דירה בשווי ממוצע של 2–3 מיליון שקל איבדה לפחות 150 אלף שקל מערכה.

מה קרה למחירי השכירות בפועל – הנתונים המלאים לפי עיר

בעזרת נתוני אתר יד2 בדקנו את השינוי במחירי השכירות בדירות ללא ממ"ד בלבד, בהשוואה בין פברואר – חודש לפני תחילת מבצע "שאגת הארי" – לבין מרץ, חודש המלחמה.

מה קרה למחירי השכירות בדירות ללא ממ"ד? (שכ"ד ממוצע בשקלים)

מקור: יד2

דימונה – הירידה החדה ביותר

הירידה המשמעותית ביותר נרשמה בדימונה עם ירידה של 7.6% – הגבוהה ביותר מבין כל הערים שנבדקו. העיר חוותה לפני כשבועיים מתקפה קשה במיוחד: לפחות 59 בני אדם נפגעו לאחר שטיל בליסטי חמק ממיירט ופגע במבנה. לרבים מתושבי העיר אין אמצעי מיגון, ולא בכל הבניינים קיימים מקלטים.

רמת גן – העלייה החדה ביותר

בצד השני של הטבלה בולטת רמת גן עם עלייה של 4.7% – מ-6,500 שקל בפברואר ל-6,807 שקל במרץ. העיר ספגה לא מעט טילים ואזעקות לאורך המלחמה, אך ככל הנראה מחסור בדירות ממוגנות באזור הביקוש יצר לחץ כלפי מעלה גם על דירות ללא ממ"ד.

חיפה וטבריה – עליות על רקע נדידה פנימית

גם חיפה וטבריה רשמו עליות, 1.7% ו-2.6% בהתאמה. ההסבר האפשרי: תושבי הצפון נודדים לערים אלו מתוך הכרה שלמרות ריבוי האזעקות, הן סובלות פחות מנפילות ישירות בהשוואה ליישובים צפוניים כמו קריית שמונה ושלומי. הביקוש הגובר מעלה את מחירי השכירות גם בדירות לא ממוגנות – פשוט כי אין מספיק היצע של דירות ממוגנות במחיר נגיש.

תל אביב ופתח תקווה – יציבות יחסית

תל אביב יפו רשמה ירידה מתונה של 0.9%, מה שמשקף את כוחו של השוק הגדול ביותר בישראל לספוג זעזועים. פתח תקווה כמעט ולא זזה – 0.1% בלבד – ככל הנראה בשל נפח עסקאות נמוך חריג בחודש מרץ, שמקשה על הסקת מסקנות חד-משמעיות.

חשוב להדגיש: נתוני שכירות ממוצעים עלולים להטות את התמונה. שינוי בהרכב העסקאות בין שכונות חזקות לחלשות בתוך אותה עיר עשוי להשפיע על הממוצע בצורה שאינה משקפת את המגמה האמיתית. לכן, יש לקרוא את הנתונים תוך מודעות לסטיית התקן ולמגבלות הסטטיסטיות של המדגם.