"חס וחלילה נכנעתי ללחצים — הקירות של הוועדה המוניטרית עבים", אמר ירון בתגובה לטענות שהוא פועל תחת לחץ פוליטי ועסקי. לדבריו, ההחלטה התבססה על שלושה גורמים: האינפלציה שמתמתנת ועומדת על כ-1.9%–2%, בדיוק בתוך יעד הממשלה; התחזקות השקל בתקופה האחרונה; ורצון לעודד את הצמיחה הכלכלית.

השקל החזק — בשורה טובה, לא סיבה להתערבות

אחת השאלות המרכזיות שהעסיקו את הראיון הייתה ירידת הדולר ולחצי היצואנים. ירון אמר כי "התחזקות השקל משקפת את החוסן והעמידות של הכלכלה הישראלית — וזו בשורה טובה", אך בד בבד הבהיר שאין בכוונתו למהר ולהתערב בשוק המט"ח.

לדברי הנגיד, "אנחנו בודקים בצורה שוטפת את הדולר ולא מקלים ראש בהשפעת הדולר על הייצוא", אך ציין כי ההתערבות בשוק המטבע היא כלי שיש לו סייגים ומגבלות. למרות שכלכלנים רבים סבורים שבנק ישראל יכול וצריך להתערב כדי לבלום את ירידת הדולר, הנגיד מצנן את הציפיות להתערבות מיידית.

המסר ליצואנים

ירידת הדולר פוגעת ישירות ברווחיות של חברות יצוא ישראליות, שמקבלות תשלום בדולרים אך נושאות עלויות בשקלים. ירון ציין כי גם ברבעון האחרון הייצוא עלה — נתון שלטענתו מצביע על חוסן של ענף הייצוא למרות הלחצים.

הסיכונים עדיין על השולחן

חרף ההורדה, הנגיד לא מצייר תמונה ורודה. ירון הדגיש כי "אי הוודאות המקומית והגלובלית עודנה ניכרת, ולמלחמה באיראן — כולל גיוס אנשי המילואים — יש השלכות על הפעילות הריאלית במשק ועל תקציב הביטחון". בנוסף, הזהיר כי הסיכונים הגיאו-פוליטיים והאינפלציה בעולם עדיין נוכחים ויש להמשיך לנטר אותם.

הקשר להסדר האמריקאי-איראני

לשאלה האם לאפשרות שהמלחמה מול איראן תסתיים הייתה השפעה על ההחלטה, ענה ירון: "בוודאי שיש לזה השפעה — גם עכשיו וגם בעתיד. ההחלטות תלויות גם במצב הגיאו-פוליטי, לצד שיעור האינפלציה ורמת הפעילות הכלכלית." הסדר אפשרי בין ארה"ב לאיראן צפוי להוריד את מחירי האנרגיה — גורם שיתמוך בהמשך ריסון האינפלציה ובצמיחה.

מה צפוי להמשך?

על פי תחזיות הוועדה המוניטרית, הריבית צפויה לעמוד על 3.5% בממוצע ברבעון הרביעי של 2026 — אם המציאות הכלכלית תאפשר זאת. הנגיד הבהיר כי כל החלטה עתידית תיגזר מהנתונים בפועל, ולא מלחצים פוליטיים או עסקיים.

מקור: ראיון של אסף זגריזק עם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, גלובס, 25.5.2026