התאונה אירעה בסוף שנת 2020 וכללה שלושה רכבים: רכב של ש. שלמה, רכב נוסף שבוטח על ידי מגדל, ורכב של חברה שבוטח על ידי מנורה. אין מחלוקת כי הרכב שבוטח במנורה היה האשם בתאונה, אך החברה ניסתה להתנער מאחריות בטענה כי בפוליסה נרשם כיסוי רק לנהגים מעל גיל 30.
בעלת הרכב, שיוצגה על ידי עו"ד אמיר עזר, טענה כי מעולם לא ביקשה מגבלה כזו, וכי מדובר בדרישה שלא סוכמה עמה. מנגד טענה מנורה, שיוצגה על ידי עו"ד אמיתי סביון, כי מגבלת הגיל נכללה לבקשתה במטרה להוזיל את מחיר הביטוח.
השופטת פריי דחתה את עמדת מנורה, והדגישה כי החברה אינה יכולה להתנער מאחריות למעשיו או למצגיו של הסוכן שפעל מטעמה. היא ציינה כי בעבר בוטחו רכבים נוספים של אותה חברה במנורה, והגבלת הגיל שנקבעה אז הייתה 24 בלבד – ולא 30. עוד התברר כי במועד הפקת הפוליסה הספציפית מנהל החברה כלל שהה בחו"ל, כך שטענת מנורה על הסכמה מצדו אינה סבירה.
השופטת הסבירה כי כאשר סוכן ביטוח מתרשל ואינו מנפיק פוליסה בהתאם להסכמות, האחריות חלה על חברת הביטוח עצמה. לפיכך נקבע כי הפוליסה תקפה ומכסה את התאונה.
בסיכומו של דבר חויבה מנורה לשלם:
-
ל"ש. שלמה" – פיצויים ושכר טרחת עו"ד בסך כ־71,000 ש"ח
-
ל"מגדל" – פיצויים ושכר טרחת עו"ד בסך כ־92,500 ש"ח
-
לבעלת הרכב האשם – פיצויים, הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כ־180,000 ש"ח
בנוסף חויבה מנורה לשלם את אגרת בית המשפט לכלל התובעות.
פסק הדין משמש תזכורת לחברות הביטוח: כאשר סוכן מטעמן טועה או משנה פרטי פוליסה בניגוד להבנות עם המבוטח – האחריות נותרת על החברה עצמה.