שלושה ימים אחרי הנפילה: השרטוט הראשון

שלושה ימים לאחר שהטיל פגע בשכונת יוספטל, הוזעק בצלאל למתחם לפגישה עם יורי גמרמן, מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. ראש העיר בני ביטון שהה אז במלונות ים המלח אצל המפונים, ומהנדס העיר היה מחוץ לעיר. בצלאל שרטט בשדה קו כחול ראשוני שכלל שש וילות, שני בניינים ומועדונית על שטח של 15 דונם. "אני מקווה שבעוד שבועיים כבר נהרוס פה את הבניינים", אמר.

למה דימונה לא זכתה להתחדשות עירונית עד היום

כניסת מתחם ותיק בדימונה לתהליך של פינוי-בינוי היא חידוש של ממש — ערי פריפריה כמעט אינן מצליחות למשוך פרויקטים כאלה. הסיבה פשוטה: הפער בין עלויות בנייה גבוהות לשווי קרקע נמוך הופך כל פרויקט ללא כדאי מבחינה כלכלית. בצלאל מפרט: "כדי שפרויקט התחדשות יהיה כדאי, דירה צריכה לעלות כ-14 אלף שקל למטר. בדימונה המחיר נושק ל-12 אלף — וזה לא מספיק." הטיל, למרבה האירוניה, שינה את המשוואה: מס רכוש ממילא יצטרך להשקיע כספים בשיפוץ, ולכן כדאי למדינה לנצל את ההזדמנות ולקדם כאן התחדשות עירונית מלאה.

החוק החדש שמאפשר את הכל

לפני כשלושה שבועות עבר בכנסת חוק לשיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית. החוק מאפשר לממשלה להכריז על אזורים פגועים כ"מתחמי שיקום והתחדשות" ולהאיץ את תהליך הבנייה בלוחות זמנים קשיחים. השטח לשיקום חייב לכלול לפחות שלושה בניינים עם 12 יחידות דיור. חידוש מרכזי: יזם יוכל להוביל פרויקט אם ישיג הסכמה של 51% בלבד מהדיירים, ולא רוב מוחלט כנהוג. המדינה תעניק גיבוי כלכלי דרך קרן הפיצויים לפרויקטים שאינם רווחיים מספיק.

15 קומות בעיר שמעולם לא ידעה מגדלים

הבניינים החדשים שיוקמו יהיו בני 15 עד 20 קומות — גובה שלא קיים כיום בדימונה. "אנשים נרתעים מהגובה, אבל אין דרך אחרת שבה הפרויקט יהיה רווחי ליזמים", מסביר בצלאל. מה שמסייע להיתכנות הכלכלית הוא שבמתחם הפגוע ישנם גם בתים צמודי קרקע, מה שמגדיל את השטח הזמין ומאפשר לבנות מספר גדול יותר של דירות חדשות.

החלום הגדול: שיקום כל שכונת יוספטל

ראש העיר בני ביטון מקווה להרחיב את הפרויקט הרבה מעבר למתחם הנפילה — לכל שכונת יוספטל שבה 2,500 יחידות דיור. "ראש הממשלה ביקר כאן והבטיח לי את זה", אומר ביטון. "מגיע לתושבי השכונה הזאת, שרבים מהם הקימו את דימונה, לחיות בשכונה ראויה עם ממ"ד. אני עומד לבנות 17 אלף יחידות דיור חדשות בדימונה, ואני לא רוצה שהפערים יעמיקו".

הפן שהחוק שכח: הקהילה

לצד ההתרגשות מהפרויקט, ישנן קולות שמזכירות מה עלול להיפגע בדרך. "השולחן העגול לשינוי מדיניות התחדשות עירונית", גוף רב-מגזרי שפועל בתחום, פעל להכניס לחוק החדש מרכיב קהילתי מובנה. תלתן קציר, מנהלת פיתוח ואסטרטגיה בעמותת "עיקר העיר", וניצה פרקש מקרן שח"ף מסבירות את הצורך: "בשונה מהתחדשות עירונית רגילה, כאן הבית נגזל לאנשים בן-לילה. הקהילה חוותה אירוע טראומטי, וצריך לראות איך שומרים שהקהילתיות לא תתפרק."

בסופו של דבר, המרכיבים הקהילתיים לא נכללו בחוק מחשש שיעכבו את השיקום. אולם נציגי משרד האוצר הצהירו שהם מכירים בחשיבותם והתחייבו להקצות תקציבים ייעודיים. "המדינה מתייחסת להתחדשות עירונית רק כפתרון למחסור בדיור", אומרות קציר ופרקש. "אנחנו טוענות שיש כאן הזדמנות להחיות ערים ולחזק קהילות. התחדשות עירונית היא הרבה מעבר ליחידות דיור נוספות."