טראמפ רוצה שהריביות בארה"ב יהיו הנמוכות בעולם.

טראמפ דורש את הריבית הנמוכה בעולם, אך נתוני האינפלציה דוחפים את השווקים לתמחר העלאה — והמשמעות למשקיע הישראלי.

היום ב-16:27 (ג׳ תשרי תשפ״ז) |

אלי קאופמן

טראמפ רוצה שהריביות בארה"ב יהיו הנמוכות בעולם.

האזנה לכתבה:

00:00 / 00:00

1.0x

מהירות קריאה

טראמפ רוצה ריבית אמריקאית שתהיה הנמוכה בעולם, אבל נתוני האינפלציה שפורסמו ממש לפני ישיבת הפד הקרובה מספרים סיפור הפוך: מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4% באוגוסט, האינפלציה השנתית נותרה על 3.4%, והשווקים תמחרו כעת סיכוי של כ-69% דווקא להעלאת ריבית ולא להורדה, לפי כלי CME FedWatch שעליו מדווח Investing.com. למשקיע הישראלי המסקנה המעשית היא שהריבית בארה"ב לא תרד בקרוב רק כי הנשיא רוצה בכך, ותרחיש של הוזלת אשראי מהירה אינו מתומחר כרגע בשוק, במיוחד באפיק האג"חי ובחשיפה הדולרית.

מה בדיוק אמר טראמפ ולמה זה לא מספיק

טראמפ כתב ברשת Truth Social שלארה"ב צריך להיות שער הריבית הנמוך ביותר מכל מדינה בעולם, וטען שמדינה חזקה כלכלית מצדיקה ריבית נמוכה יותר. הציטוט המדויק שלו, "מדינה חזקה פירושה שער ריבית נמוך יותר — זה אשראי טוב יותר… פשוט מאוד!", ממחיש עמדה שחוזרת על עצמה כבר תקופה ארוכה, אבל היא לא הריבית שהפד קובע בפועל. שער הריבית הפדרלית, כפי שנקבע בהחלטת הפד האחרונה ומדווח על ידי כלי CME FedWatch, עמד לפני ההחלטה הקרובה בטווח של 3.50%-3.75%, וההחלטה בפועל נשענת על נתוני מאקרו ולא על הצהרות פוליטיות. הפער הזה בין רצון לבין מציאות הוא בדיוק מה שקובע איך ייראו התשואות בתיק הישראלי בשבועות הקרובים.

חשוב להבין שהפד הוא גוף שאמור לפעול באופן עצמאי מהממשל, וההיסטוריה של יחסי הכוחות בין הבית הלבן לפד רלוונטית גם היום. מי שרוצה להבין את הרקע המוסדי יכול לקרוא על כך שהפד הותיר לאחרונה את הריבית ללא שינוי, במאמר שבודק את המבחן הראשון של יו"ר הפד החדש קווין וורש.

הנתון שהפך את הכיוון: מה קרה במדד המחירים לצרכן

העלייה של 0.4% במדד המחירים לצרכן באוגוסט הייתה בהתאם לתחזיות הכלכלנים, אבל היא מגיעה אחרי חודש יולי שבו המדד עלה ב-0.1% בלבד. הקפיצה הזו, גם אם צפויה, משנה את התמונה: היא לא מאותתת על האטה באינפלציה שהייתה מאפשרת לפד להוריד ריבית בנוחות. מדד הליבה, שמנטרל מזון ואנרגיה ונחשב אינדיקטור יציב יותר, עלה ב-2.4% על בסיס שנתי באוגוסט — עדיין מעל יעד ה-2% שהפד שואף אליו לאורך זמן. חשוב להבהיר שמדובר בשני מדדים שונים שנועדו למדוד דברים שונים: המדד הכללי (3.4%) כולל את כל הסעיפים, כולל מזון ואנרגיה התנודתיים, בעוד שמדד הליבה (2.4%) מנסה לבודד את המגמה הבסיסית בלי הרעש התנודתי. הפער בין השניים הוא בדיוק מה שמעניין את הפד — הוא רוצה לדעת אם העלייה זמנית או מתמשכת.

גורם מרכזי לעלייה החודשית היה מחירי הדלק, שזינקו ב-3.9% לעומת החודש הקודם והיוו יותר משליש מהעלייה הכוללת במדד, לפי נתוני לשכת סטטיסטיקת העבודה של משרד העבודה האמריקאי. זהו רכיב תנודתי שיכול להשתנות מהר, אבל בטווח המיידי הוא זה שדחף את הציפיות בשוק לכיוון של העלאת ריבית ולא הורדה. סיכום התגובות של אנליסטים לדוח מלמד עד כמה הנתון הזה שינה את תמחור השוק בן לילה, כפי שמפורט בכתבה שמרכזת את תגובות המומחים לדוח ה-CPI.

מדד ה-PCE: הבעיה המבנית שהפד לא יכול להתעלם ממנה

מדד ה-PCE, שהוא מדד האינפלציה המועדף על הפד לצורך קביעת מדיניות, ממשיך להיות מעל יעד ה-2% ארוך הטווח שהפד קבע לעצמו. זהו נתון שמסביר למה הפד נזהר מלהוריד ריבית רק בגלל לחץ פוליטי או בגלל שהכלכלה "נראית חזקה". כשמדד מרכזי נמצא מעל היעד לאורך זמן ממושך, כל הורדת ריבית מוקדמת מדי עלולה להצית מחדש את האינפלציה ולחייב מהלך הפוך וכואב יותר בהמשך.

סקר ציפיות הצרכנים שמפרסם הבנק הפדרלי של ניו יורק מראה שהציבור האמריקאי לא מצפה לפתרון מהיר, כאשר תחזיות האינפלציה של הציבור לטווח הקצר והבינוני נותרות מעל היעד הרשמי של 2%. כשהציפיות "נדבקות" מעל 2% לאורך זמן, זה בדיוק המצב שבנקים מרכזיים מנסים למנוע, כי ציפיות אינפלציה גבוהות נוטות להתממש מעצמן. יש הטוענים שדווקא הציפיות, ולא המדדים ההיסטוריים, הן הפרמטר שצריך להנחות בנקים מרכזיים, כפי שמוסבר בניתוח שעוסק בחשיבות ציפיות האינפלציה של השוק.

טראמפ דורש את הריבית הנמוכה בעולם, אך נתוני האינפלציה דוחפים את השווקים לתמחר העלאה — והמשמעות למשקיע הישראלי. — תמונה: הופקה באמצעות בינה מלאכותית

המשיכו לקרוא בנושא שוק ההון

איך וול סטריט הגיבה, ולמה זה מבלבל

למרות שנתון האינפלציה הגביר את הסיכוי להעלאת ריבית, מדדי וול סטריט ננעלו בעליות באותו יום: S&P 500, דאו ג'ונס ונאסד"ק כולם עלו ביותר מ-1%, לפי הנתונים המרוכזים בכתבה שמרכזת את תגובות המומחים לדוח ה-CPI. זה נראה כמו סתירה — שוק שאמור לחשוש מריבית גבוהה יותר דווקא עולה — אבל ההסבר הסביר הוא שהשוק כבר תמחר מראש חלק ניכר מהאינפלציה, ומשקיעים העדיפו להתמקד בעובדה שהכלכלה האמריקאית עדיין מפגינה חוזק.

עבור מניות דואליות שנסחרות גם בתל אביב וגם בוול סטריט, מגמה של עליות בניו יורק בדרך כלל מקרינה חיובית על המסחר בתל אביב למחרת, שכן משקיעים מקומיים נוטים לעקוב אחרי הכיוון שנקבע בשוק האמריקאי בסגירה שלפני פתיחת המסחר בישראל.

מה זה אומר על השקל ועל האג"ח הישראלי

אחד המנגנונים המרכזיים שדרכם ריבית אמריקאית משפיעה על הכיס הישראלי הוא שער החליפין. כשריבית בארה"ב עולה או צפויה לעלות, הדולר בדרך כלל מתחזק מול מטבעות אחרים, כולל השקל, כי כסף "רודף תשואה" ונוטה לזרום לנכסים דולריים. במקביל, כשריבית הדולר גבוהה יותר מהריבית בישראל, זה משפיע גם על תמחור אג"ח ממשלתי ישראלי, כי משקיעים זרים משווים תשואות בין מדינות. מנגנון זה פועל גם בכיוון ההפוך: כאשר הפער בין הריביות מצטמצם, הלחץ להיחלשות השקל פוחת בהתאם.

מי שרוצה להבין את המנגנון ההפוך — מה קורה כששקל מתחזק ולא נחלש — יכול לקרוא ניתוח מקיף יותר על השלכות התחזקות השקל על הכלכלה הישראלית, שמסביר את הכיוון ההפוך של אותו מנגנון.

תרחישים מספריים לתיק הישראלי

אם הפד אכן יעלה ריבית ברבע נקודת אחוז בישיבה הקרובה, בהתאם לסיכוי של כ-69% שמתומחר כרגע בשוק, הריבית הפדרלית תזוז מהטווח הנוכחי של 3.50%-3.75% לטווח גבוה יותר. מבחינת משקיע ישראלי המחזיק אג"ח דולרי או קרן כספית דולרית, זה אומר תשואה שוטפת גבוהה יותר על מכשירים חדשים, אבל גם ירידת מחירים אפשרית באג"ח קיים בעל מח"מ ארוך, כי תשואות עולות ומחירי אג"ח קיימים יורדים בהתאמה. הנחת "ריבית יורדת בקרוב" שהובעה על ידי טראמפ אינה זהה למה שהשוק בפועל מתמחר כרגע.

מנגד, אם הפד יפתיע ויבחר להוריד ריבית חרף נתוני האינפלציה, זה יהיה מהלך שתומך במניות צמיחה ובנאסד"ק בפרט, בדומה לתבנית שראינו בעבר כשריבית נמוכה מוזילה את עלות ההון לחברות טכנולוגיה. אבל תרחיש כזה גם מגדיל סיכון שהאינפלציה תרים ראש מחדש, בדיוק בגלל שמדד ה-PCE כבר נמצא מעל היעד לאורך זמן ממושך. משקיע פרטי שרוצה להבין את המנגנון הבסיסי של איך שינויי ריבית עוברים למשק הישראלי יכול לעיין במאמר שמסביר מה זה בכלל ריבית בנק ישראל ואיך היא נקבעת, וגם את הפירוט על איך הפחתת ריבית משפיעה בפועל על המשק הישראלי.

מה המשמעות המעשית לפנסיה ולקרנות ההשתלמות

עבור חוסך פנסיוני ממוצע, שינויי ריבית בארה"ב לא מתורגמים לתנודה יומית מורגשת, אבל הם משפיעים על ההרכב הכולל של התיק לאורך זמן. מסלולי פנסיה וגמל עם חשיפה לאג"ח דולרי או למניות אמריקאיות מושפעים ישירות מהחלטת הפד. אם הריבית תעלה, מרכיב האג"ח הדולרי הקיים בתיק עלול לרשום ירידת ערך זמנית, אבל תשואה עתידית גבוהה יותר על השקעות חדשות. ככל שמשך הזמן הממוצע (מח"מ) של רכיב האג"ח בתיק ארוך יותר, כך הרגישות לשינויי ריבית גדולה יותר, וזה רלוונטי במיוחד לחוסכים הקרובים לגיל פרישה.

איך נדע מה הפד באמת החליט?

הדרך היחידה לדעת בוודאות היא לחכות לפרסום הרשמי מישיבת הפד, ולא להסתמך על הצהרות פוליטיות מוקדמות. עד אז, כלי CME FedWatch שמתמחר ציפיות שוק על סמך חוזים עתידיים הוא האינדיקטור המקובל ביותר למעקב שוטף, וכרגע הוא מצביע בכיוון הפוך למה שטראמפ מבקש.

למה טראמפ לא יכול פשוט להורות לפד להוריד ריבית?

הפד הוא גוף בלתי תלוי מבחינה חוקית, וההחלטות שלו על ריבית מתקבלות בוועדה מקצועית שנשענת על נתוני מאקרו ולא על הוראות מהבית הלבן. גם אם נשיא מפעיל לחץ פומבי או מאיים על מדיניות סחר, כפי שדווח בגלובס, הפד ממשיך לפעול לפי המנדט שלו ליציבות מחירים ותעסוקה מלאה. עצמאות זו נועדה למנוע מצב שבו שיקולים פוליטיים קצרי טווח, כמו קמפיין בחירות מתקרב, ידחפו להורדת ריבית שתגרום לנזק אינפלציוני ארוך טווח.

האם ריבית אמריקאית גבוהה יותר תמיד רעה למשקיע הישראלי?

לא בהכרח. ריבית גבוהה יותר בארה"ב מייצרת תשואה שוטפת גבוהה יותר על פיקדונות ואג"ח דולריים חדשים, אבל עלולה לפגוע במחירי אג"ח קיים ובמניות רגישות לריבית. ההשפעה תלויה בהרכב התיק הספציפי של כל משקיע ובטווח ההשקעה שלו — משקיע לטווח קצר שזקוק לנזילות מיידית מושפע אחרת ממשקיע לטווח ארוך שיכול "לגלגל" את ההשקעה עד לפדיון.

הבהרה: המידע בכתבה מובא לצורכי ידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לפעולה.