הבורסה מיצתה בהצלחה את מנועי הצמיחה המקומיים – עכשיו היא מחפשת חדשים, גם בחו"ל

הבורסה מיצתה את מנועי הצמיחה המקומיים ומציבה יעד חדש שנשען על מסחר דו-מטבעי, סליקה במט"ח וטוקניזציה שטרם אושרו.

19/09/26 (ט׳ תשרי תשפ״ז) |

אלי קאופמן

הבורסה מיצתה בהצלחה את מנועי הצמיחה המקומיים – עכשיו היא מחפשת חדשים, גם בחו"ל

האזנה לכתבה:

00:00 / 00:00

1.0x

מהירות קריאה

בורסת תל אביב הציגה תוכנית חומש חדשה שמבטיחה קצב צמיחה של 15%-18% בהכנסות בשנים 2027-2031, אבל מי שקורא מעבר לכותרת רואה תמונה מדויקת יותר: מנועי הצמיחה המקומיים כמעט מוצו, ורוב היעד החדש נשען על מהלכים שטרם קיבלו אישור רגולטורי – מסחר דו-מטבעי, טוקניזציה וסליקה במט"ח. למשקיע פרטי המחזיק מניית הבורסה, או שוקל להחזיק אותה, המשמעות היא שהוא קונה כעת לא רק תוצאות עבר מרשימות אלא הימור על יכולת ניהול לחדור לשווקים שבהם היא עדיין חסרת ניסיון.

מה בעצם קרה ביום הפרסום

דירקטוריון הבורסה אישר תוכנית אסטרטגית לשנים 2027-2031 שמציבה יעד צמיחה שנתית ממוצעת של 15%-18% בהכנסות, כך על פי ביזפורטל. השוק הגיב בהתלהבות: מניית הבורסה זינקה כ-15% ורשמה את היום החזק ביותר שלה מאז ההנפקה בשנת 2019, לפי גלובס. זו לא תגובה שגרתית לתוכנית אסטרטגית – חברות מציגות תוכניות רב-שנתיות באופן שוטף, ולרוב השוק סופג אותן בשוויון נפש. הקפיצה החדה מרמזת שהמשקיעים ראו במספרים אישור לכך שהבורסה הפכה למכונת רווחים אמיתית, ולא רק לגוף תשתית משעמם שמתפרנס מדמי חברות ומחזורי מסחר.

כדי להבין את גודל השינוי כדאי להסתכל אחורה: בתוכנית הקודמת, שהוצגה בסוף 2022 לשנים 2023-2027, היעד עמד על 10%-12% צמיחה שנתית בלבד – והבורסה לא רק עמדה בו אלא עקפה אותו בפועל, כפי שמציינים אייס פייננס וביזפורטל. לפי חישוב המבוסס על הנתונים הרבעוניים שפרסמה ביזפורטל, קצב הצמיחה השנתי הממוצע בהכנסות מאז 2022 עומד על כ-19%, גבוה אפילו מהיעד השאפתני החדש. זה ההסבר לאותה קפיצה במניה: ההנהלה לא ממציאה יעד באוויר, היא כותבת יעד שמבוסס על ביצועים שכבר קרו.

המספרים מאחורי הביצועים

הנתונים הרבעוניים מראים מגמה עקבית: 147 מיליון שקל הכנסות ברבעון השלישי של 2025, 149 מיליון ברבעון הרביעי, 183 מיליון ברבעון הראשון של 2026 ו-185 מיליון ברבעון השני של אותה שנה – קצב שנתי של כ-665 מיליון שקל, לפי ביזפורטל. אם מחשבים לפי היעד החדש כפי שהוצג, ובהנחה שיתממש במלואו, הכנסות הבורסה עשויות להגיע ב-2031 לכ-1.34-1.52 מיליארד שקל בשנה – כמעט כפול מהקצב הנוכחי. חשוב להדגיש שמדובר בחישוב הנגזר מהיעד שהציבה החברה, ולא בתחזית רשמית שפרסמה הבורסה עצמה. עם זאת, גם אם בפועל התוצאה תהיה נמוכה יותר, מדובר בהכפלה משמעותית של גודל העסק תוך חמש שנים.

מגזר אחד שממחיש היטב את הפוטנציאל הוא פעילות המדדים: ההכנסות ממנו זינקו מ-10.2 מיליון שקל ב-2023 ל-25.1 מיליון שקל ב-2024, ועמדו על 27.7 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2025 – צמיחה של 21% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לפי ביזפורטל. מי שרוצה להבין את המנוע הזה מקרוב יכול לקרוא על מדד הביטוח כדוגמה לסיפור הצלחה וגם על המדדים החדשים שהושקו לאחרונה. אבל דווקא ההצלחה הזו ממחישה את הבעיה: מדדים חדשים על מניות ישראליות הם משאב סופי. אי אפשר להשיק עוד ועוד מדדים על אותו שוק מצומצם באותו קצב שנתי, ולכן ההנהלה מחפשת מנועי צמיחה נוספים מחוץ לגבולות השוק המקומי.

למה השוק המקומי מוצה

התוכנית החדשה בולטת בכך שרוב הכלים המוזכרים בה – מסחר דו-מטבעי, הארכת שעות מסחר, סליקה במט"ח, מכירת דאטה ומוצרי בינה מלאכותית, וטוקניזציה של נכסים – כולם מכוונים החוצה, אל שווקים ומשקיעים בינלאומיים, ולא אל הרחבת הפעילות בתוך ישראל. זו הודאה שבשתיקה בכך שהמנועים הקלאסיים – הנפקות חדשות, גיוסי חוב, מסחר יומי במניות מקומיות – כבר סוחטו למקסימום הפוטנציאל שלהם בגודל שוק כמו הישראלי. אין נתון מדויק על השיעור היחסי של הכנסות הבורסה משוק מקומי לעומת פעילות חוץ כיום, אבל עצם העובדה שכל היוזמות החדשות ממוקדות בזירה הבינלאומית מספרת את הסיפור בעצמה.

מי שעוקב אחרי הבורסה לאורך זמן מכיר את הדפוס הזה מכיוונים אחרים – למשל דרך התלות ההיסטורית בכניסת משקיעים זרים כמנוע צמיחה מרכזי של השוק הישראלי. הפעם ההנהלה לא מסתפקת בלחכות שזרים יגיעו – היא בונה תשתית שתאפשר להם לסחור בשקלים ובמטבעות אחרים בו-זמנית, ולסלוק עסקאות במט"ח בלי המרות מייגעות. זה שינוי מבני אמיתי, לא רק שיווק, וגם סימן לכך שהבורסה רואה בשווקים הזרים מקור צמיחה שלא ניתן עוד להתעלם ממנו.

הבורסה מיצתה את מנועי הצמיחה המקומיים ומציבה יעד חדש שנשען על מסחר דו-מטבעי, סליקה במט"ח וטוקניזציה שטרם אושרו. — תמונה: הופקה באמצעות בינה מלאכותית

המשיכו לקרוא בנושא שוק ההון

מה עדיין לא בטוח

הבעיה המרכזית בתוכנית היא שהמנועים המרכזיים שלה תלויים באישורים רגולטוריים שטרם ניתנו. מסחר דו-מטבעי וטוקניזציה דורשים אישור של רשות ניירות ערך ובנק ישראל, ולוחות הזמנים שלהם עשויים להיות ארוכים מהצפוי, כך לפי ביזפורטל. אין כרגע מספר מדויק וסופי לגבי מתי בדיוק האישורים הללו יתקבלו, מה שאומר שהיעד ל-2031 בנוי חלקית על הנחת עבודה אופטימית לגבי מהירות הבירוקרטיה. מי שזוכר כמה זמן לוקחות רפורמות רגולטוריות בשוק ההון הישראלי – ולא רק בו – יודע שזה בדיוק המשתנה שיכול לדחוף את כל התוכנית שנה או שנתיים אחורה.

יש כאן גם סיכון ביצועי פשוט: בניית מסחר דו-מטבעי וסליקה במט"ח היא לא רק עניין של אישור רגולטורי, אלא גם פרויקט טכנולוגי ותפעולי מורכב. בורסות בעולם שניסו לבנות תשתיות דומות נתקלו לא פעם בעיכובים משמעותיים. הבורסה הישראלית תצטרך להוכיח שהיא יכולה לבצע לא רק על נייר אלא בפועל, מול מתחרות בינלאומיות ותיקות בהרבה בתחומים האלה. ההצלחה או הכישלון בשלב הביצוע הטכנולוגי עשויים להיות הגורם המכריע בשאלה אם היעד השאפתני יתממש בזמן שנקבע.

מה זה אומר על השווי הנוכחי

שווי השוק של הבורסה זינק לכ-11.4 מיליארד שקל בעקבות פרסום התוכנית, עם מכפיל רווח שעולה על 40, לפי ביזפורטל – מכפיל גבוה משמעותית מהממוצע בשוק המניות המקומי. מכפיל כזה משקף ציפיות צמיחה גבוהות שכבר מגולמות במחיר, כלומר המשקיעים כבר מתמחרים חלק ניכר מההצלחה העתידית. המשמעות המעשית היא שגם אם התוכנית תתממש כמתוכנן, התשואה העתידית למחזיקי המניה תלויה בכך שהביצועים בפועל יעלו על הציפיות הגבוהות ממילא – לא רק יעמדו בהן. מכפיל של מעל 40 משאיר מעט מרווח טעות, וכל עיכוב באישורים הרגולטוריים או בפריצה לשווקים הזרים עלול לבוא לידי ביטוי מהיר יחסית במחיר המניה.

נקודה נוספת שכדאי לשים לב אליה היא חבילת התגמול למנכ"ל איתי בן זאב, הכוללת מענק שימור של 3.5 מיליון שקל לצד אופציות בשווי 1.5 מיליון שקל, נכון לספטמבר 2026, לפי גלובס. השאלה אם מענק כזה מוצדק כשמדובר במנהל שכבר מחזיק אחזקה משמעותית בחברה עלתה בגלוי בביזפורטל, שבחן את הנושא לעומק. מבחינת בעלי מניות מן השורה, זו תזכורת לכך שהצלחת התוכנית תלויה בהמשך הובלה ניהולית יציבה – ומכאן ההיגיון בתמריץ השימור שהוענק למנכ"ל.

איך זה משתלב בתמונה הרחבה של הבורסה

ההיסטוריה של הבורסה הישראלית בשנים האחרונות היא סיפור של שיאים חוזרים ונשנים, כפי שאפשר לראות גם בעליות השיא שהשוק המקומי חווה בתקופות שונות. אבל תוכנית 2027-2031 מסמנת מעבר בין שני מודלים עסקיים: מבורסה שמרוויחה מגידול אורגני בפעילות מקומית, לבורסה שמנסה להפוך לשחקן טכנולוגי-פיננסי גלובלי שמוכר תשתית, דאטה וכלי מסחר למשקיעים בכל העולם. זה מודל עסקי שונה מהותית, עם פרופיל סיכון שונה. מי שמחזיק את המניה כיום מהסיפור המקומי היציב חשוף כעת גם לתחרות בינלאומית, לרגולציה זרה ולסיכוני טכנולוגיה שלא היו רלוונטיים קודם – הבדל שכדאי להביא בחשבון בבחינת פרופיל הסיכון של ההשקעה, ואין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ השקעות.

יש לכך גם השלכה רחבה יותר על הכלכלה הישראלית כולה, בדומה למה שנסקר במאמר על האופן שבו הבורסה משפיעה על הכלכלה העולמית והמקומית. בורסה שמצליחה לחדור לשווקים בינלאומיים מביאה איתה זרם הכנסות חדש שאינו תלוי במצב הכלכלי המקומי בלבד, מה שיכול לייצב את הביצועים שלה גם בתקופות שבהן השוק הישראלי עצמו נמצא בקיפאון או בירידות. מבחינה זו, ההצלחה או הכישלון של התוכנית עשויים להשפיע לא רק על מחזיקי המניה אלא גם על מעמדה של תל אביב כמרכז פיננסי אזורי.

מה זה אומר בפועל למחזיקי המניה

עבור מי שכבר מחזיק את מניית הבורסה, התוכנית מספקת נרטיב צמיחה ברור לחמש השנים הקרובות, אבל היא גם מגדילה את התלות בגורמים שאינם בשליטת החברה – קצב אישורים רגולטוריים בישראל ובחו"ל, הצלחה בפריצה לשווקים תחרותיים, ויכולת ביצוע טכנולוגית. מכפיל הרווח הגבוה כבר מגלם ציפיות גבוהות, כך שפער בין הבטחה לביצוע בפועל עלול לבוא לידי ביטוי חד יותר במחיר המניה מאשר בחברה עם תמחור שמרני יותר. מי ששוקל את מניית הבורסה כחלק מתיק ההשקעות שלו נדרש אפוא לשקול לא רק את קצב הצמיחה המובטח, אלא גם את מידת הוודאות של המנועים שאמורים להניע אותו.

האם התוכנית האסטרטגית החדשה כבר אושרה רגולטורית?

לא. חלק מרכזי מהיעדים, ובהם מסחר דו-מטבעי וטוקניזציה של נכסים, דורשים אישור של רשות ניירות ערך ובנק ישראל, ואין נתון מדויק על לוחות הזמנים הצפויים לקבלת האישורים הללו. עד לקבלת האישורים הללו, חלק ניכר מהתוכנית נותר בגדר תוכנית עבודה ולא מציאות תפעולית.

למה מניית הבורסה זינקה כל כך חזק ביום הפרסום?

המניה עלתה כ-15% ורשמה את היום החזק ביותר שלה מאז ההנפקה ב-2019, בעיקר משום שהתוכנית הקודמת לשנים 2023-2027 לא רק הושגה אלא נעקפה בפועל, מה שהעניק אמינות ליעד השאפתני החדש של 15%-18% צמיחה שנתית. בשוק ההון אמינות היסטורית של הנהלה שמציבה יעדים ועומדת בהם נחשבת לעיתים לגורם משמעותי לא פחות מהיעד עצמו.

מה ההבדל בין התוכנית הקודמת לתוכנית החדשה?

התוכנית הקודמת, לשנים 2023-2027, התבססה בעיקר על צמיחה בשוק המקומי ויעד של 10%-12% בשנה. התוכנית החדשה לשנים 2027-2031 מציבה יעד גבוה יותר של 15%-18%, אך נשענת בעיקר על מנועים בינלאומיים כמו מסחר דו-מטבעי, סליקה במט"ח ומכירת דאטה למשקיעים זרים – שינוי שמעביר את מרכז הכובד של אסטרטגיית הצמיחה מהזירה המקומית לזירה הגלובלית.

הבהרה: המידע בכתבה מובא לצורכי ידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לפעולה.