בתמונה: ערן יעקב, יו”ר רשות המיסים, ומפקד משטרת צרפת ג’ין מארק פלקון
שלושה חשודים נעצרו במסגרת פרשת הונאת ענק בקריפטו. במסגרת הפרשה עומד החשד להלבנת הון בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. מה ניתן ללמוד מהמקרה על צו איסור הלבנת הון מטבעות דיגיטליים ואיך ניתן לוודא שהכספים שלנו כשרים?
את החקירה הובילו יחידת הסייבר של להב 433 המשטרה, בשיתוף רשות המיסים ומשטרת צרפת. בהמשך המאמר נסביר איך הרשויות פועלות למגר את הלבנת ההון בקריפטו ומה זה צו איסור הלבנת הון מטבעות דיגיטליים.
מהחשד עולה שהשלושה התארגנו באופן שיטתי להלבין כספים הן מחו”ל והן מישראל. מקור חלק מהכספים בעבירות שבוצעו בחוץ לארץ, באמצעות שימוש במטבעות דיגיטליים בפלטפורמות שונות כדי לטשטש את זהות בעלי הכספים ואת התנועות בחשבונות.
לפי החוקרים, החשד נוגע לגניבה מאוצר המדינה בצרפת. הונאה זו התבצעה מתוך ישראל. כמו כן נגנבו מיליוני אירו והולבנו כספים באמצעות המרתם למטבעות קריפטו.
עוד השלושה חשודים בהעלמת מסים מרשות המסים בישראל, בגין עשרות מיליוני שקלים. השבוע נעצרו השלושה.
מה זה צו איסור הלבנת הון מטבעות דיגיטליים
החל מנובמבר 2021 חל צו איסור הלבנת הון מטעם רשות ההון והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור גם על מטבעות דיגיטליים. מטרת החוק היא ליצור הסדרה ושקיפות בתחום, וכך גם לזהות ביתר קלות פעולות לא חוקיות שנעשות באמצעות המטבעות הדיגיטליים.
הצו קובע הוראות לזיהוי ואימות של מקבל שירות במטבעות הקריפטו, הליך הכרת הלקוח, חובת דיווח לרשויות המפקחות על פעילות רגילה ועל פעילות בלתי רגילה ועל אירועים חריגים מצד נותני השירות ומצד מקבלי השירות.
עוד החוק קובע אמצעי בקרה וניטור סיכונים. בין היתר הצו כולל תנאים לפתיחת חשבונות עם זיהוי הלקוח מרחוק. בנוסף, הצו מתייחס להעברה אלקטרונית של כספים ומטבעות דיגיטליים בישראל ולחו”ל.
איך לוודא שכספי הקריפטו לא משמשים להלבנת הון
אם בעבר אנשים חששו להעביר את הכספים מהמטבעות הקריפטוגרפיים לבנקים, ואף הבנקים סירבו לקבל, בשנה שעברה קבע בנק ישראל שאין למנוע קבלת כספים שמקורם בקריפטו, והבנקים החלו לקבוע מדיניות שבה יתקבלו כספים שמקורם מגופים שעומדים בדרישות הצו לאיסור הלבנת הון. לשם כך נדרשים אישורים של עו”ד, רואה חשבון או מומחה קריפטו.
במקרה של כספים מחו”ל גם כן יש לוודא שמקור הכספים מגופים שעומדים ברישיון ותחת רגולציה של -FCA האנגלי או ה-BitLicense של NYSDFS, המפקחים על איסור הלבנת הון.
מסחר בגופים מפוקחים לעומת מסחר בארנקים
הצו דורש שיהיה מעקב אחר תנועות הכסף ומקורותיו בכל שלב ושלב. בעוד בבורסות מפוקחות קל יותר לעקוב אחר הכסף, בארנקים דיגיטליים זה מסובך יותר, לכן יש להקפיד על תיעוד הפעולות ולוודא שאכן גם הכניסות לארנק וגם היציאות ממנו נעשות באמצעות גופים מפוקחים.
זה רק על קצה המזלג הנושאים של מה זה צו איסור הלבנת קריפטו, איך לוודא שכספי הקריפטו כשרים ועוד. כמובן בלימודי הקריפטו ומטבעות דיגיטליים שלנו תלמדו הרבה יותר על נושא זה ונושאים אחרים. מוזמנים להשאיר פרטים ונחזור אליכם.
