למרות המלחמה: האוצר מציג צמיחה וזינוק של 78% בהשקעות הזרות

השקעות זרות ישירות בישראל הגיעו ל-26.2 מיליארד דולר ב-2025, זינוק של 78% — מה מסתתר מאחורי המספר ומה זה אומר למשקיע.

היום ב-09:52 (כ״ו אלול תשפ״ו) |

אלי קאופמן

למרות המלחמה: האוצר מציג צמיחה וזינוק של 78% בהשקעות הזרות

האזנה לכתבה:

00:00 / 00:00

1.0x

מהירות קריאה

26.2 מיליארד דולר של השקעות זרות ישירות זרמו לישראל ב-2025, זינוק של 78% לעומת השנה שקדמה לה ושיא שלא נראה מעולם, וזה קרה בשעה שכלכלות ה-OECD כולן יחד רשמו ירידה של כ-6% בהשקעות דומות. עבור מי שמחזיק תיק השקעות ישראלי, פנסיה או קרן השתלמות, המשמעות המעשית היא שהכסף הזר לא ברח מישראל בזמן המלחמה, אלא דווקא נכנס אליה בהיקפים חסרי תקדים, ואת זה אפשר לראות גם בתשואה של בורסת תל אביב ב-2025. זה לא אומר שהסיכון נעלם, אלא שהשוק מתמחר את ישראל אחרת ממה שאולי הרגישו קוראי החדשות.

מה קרה בפועל למספרים

לפי דו"ח אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ההשקעות הזרות הישירות שנכנסו לישראל ב-2025 הסתכמו בכ-26.2 מיליארד דולר, לעומת 14.8 מיליארד דולר בלבד ב-2024. זהו לא רק זינוק חד משנה לשנה, אלא גם סכום שגבוה בכ-14% מהשיא הקודם שנרשם ב-2021, אז נכנסו לישראל כ-22.9 מיליארד דולר, כפי שמפרט הדיווח בגלובס. חשוב להבין את ההבדל בין שני מדדים שמופיעים בדו"ח: ה-FDI עצמו, שמודד השקעות בפועל שנכנסות למשק, לעומת שווי עסקאות ההשקעה הכולל שנרשם במאגר הכלכלן הראשי ועמד על 36.6 מיליארד דולר, עלייה של 65% לעומת 2024. הפער בין שני המספרים נובע מכך שלא כל עסקת השקעה מתורגמת במלואה לזרימת מטבע חוץ בפועל לתוך המשק באותה שנה.

מי עומד מאחורי הזינוק

שתי עסקאות בודדות הזיזו את המחט באופן דרמטי: רכישת חברת הסייבר וויז בידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר, ורכישת סייברארק בידי פאלו אלטו נטוורקס תמורת 25 מיליארד דולר. מתוך עסקת וויז לבדה, האוצר מעריך שכ-16.8 מיליארד דולר נכנסו בפועל למשק, כפי שצוין בסיקור בישראל היום. זה נתון שכדאי לזכור לפני שמסיקים מסקנות רחבות מדי: מדובר בריכוזיות גבוהה, כשתחומי התוכנה וטכנולוגיית המידע היו אחראים לכ-90% משווי כלל העסקאות הזרות שנכללו בנתוני האוצר, וארה"ב לבדה עמדה מאחורי כ-32 מיליארד דולר מתוך זה, כפי שמציין הסיקור בישראל היום. במילים אחרות, מדובר בעיקר בסיפור של היי-טק ישראלי שנרכש על ידי ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות, ופחות בגל רחב של השקעות תעשייתיות או נדל"ניות מגוונות.

הרבעון שהמשיך את המגמה

הנתונים לא נעצרו בסוף 2025. ברבעון הראשון של 2026 נכנסו לישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של 14.1 מיליארד דולר לפי נתוני ה-OECD, הרבעון החזק ביותר שנמדד אי פעם, ויותר ממחצית מכלל ההשקעות שנכנסו במהלך כל שנת 2025. זה נתון משמעותי מבחינת המשקיע הפרטי, כי הוא מרמז שמה שקרה ב-2025 לא היה אירוע חד פעמי שנשען על שתי עסקאות ענק בלבד, אלא המשך של מומנטום. גם בחציון הראשון של 2025 עצמו נרשמה זרימה של 10.2 מיליארד דולר, החציון החזק ביותר מאז 2021 ועלייה של כ-35% לעומת התקופה המקבילה ב-2024, כפי שמדווח כלכליסט. כלומר, המגמה לא התחילה ולא נגמרה עם עסקת וויז — היא נמשכת על פני יותר משנה ברצף.

איך ישראל משתווה לעולם

הקונטרסט הוא החלק המעניין בסיפור. ההשקעות הזרות הגלובליות עלו ב-2025 בכ-6% בלבד, ואילו במדינות ה-OECD דווקא נרשמה ירידה של כ-6%. בארה"ב, שנחשבת יעד ההשקעה המרכזי בעולם, נרשמה ירידה של 8% להיקף של 259 מיליארד דולר, בהתאם לנתונים המצוטטים בגלובס. על רקע זה, ישראל דורגה במקום השמיני מבין מדינות ה-OECD בהיקף ההשקעות הזרות במונחים אבסולוטיים — נתון יוצא דופן עבור כלכלה בגודלה של ישראל. ביחס לתוצר הדירוג פחות ברור: גלובס מדווח על מקום שלישי, ישראל היום מדווח על מקום שביעי, ואין דרך לקבוע מי מהמקורות מדויק יותר בלי לעיין בדוח המקורי המלא של האוצר, שלא פורסם במלואו לציבור. מה שכן ברור הוא שישראל בלטה לטובה בתקופה שבה רוב העולם המפותח ראה האטה בזרימת הון זר.

השקעות זרות ישירות בישראל הגיעו ל-26.2 מיליארד דולר ב-2025, זינוק של 78% — מה מסתתר מאחורי המספר ומה זה אומר למשקיע. — תמונה: הופקה באמצעות בינה מלאכותית

המשיכו לקרוא בנושא שוק ההון

מה זה אומר על הכלכלה הריאלית

נתוני ההשקעות הזרות לא עומדים בבידוד — הם מתכתבים עם תמונת צמיחה שהפתיעה גם את הגופים הרשמיים. הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% ב-2025 לפי אומדן ראשוני של הלמ"ס, לעומת 1% בלבד ב-2024, ומעל התחזיות של משרד האוצר ובנק ישראל שעמדו על 2.8%, ואף מעל תחזית קרן המטבע של 2.9%, כפי שדיווח mako. כדאי לשים לב שיש בשיח הציבורי גם דיונים על נתוני צמיחה שמתייחסים לתקופות אחרות או לניתוחים שמפרקים את הצמיחה לפי סעיפים ספציפיים, ולכן חשוב לבדוק בכל דיווח לאיזו תקופה בדיוק מתייחס המספר. שילוב של צמיחה גבוהה מהצפוי וזרימת הון זר שיא הוא נדיר, ולרוב מעיד על כך שמשקיעים מוסדיים בעולם מתחילים לתמחר את הסיכון הגיאופוליטי הישראלי אחרת ממה שהתמחור היה בתחילת המלחמה. מי שרוצה להבין איך תנודות כאלה בבורסה מתקשרות לתחושת אי-ודאות רחבה יותר יכול לקרוא על תגובת המשקיעים לאי-ודאות בתחילת המלחמה.

מה זה אומר בפועל למשקיע הפרטי

הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, ניסח את זה כך: "הבעת אמון מובהקת מצד משקיעים זרים" חרף האתגרים הגיאופוליטיים. אבל אמון של קרנות הון-סיכון ותאגידי טכנולוגיה גלובליים ברכישת חברות ישראליות אינו זהה לביטחון גורף בכל נכס ישראלי. משקיע פרטי שמחזיק תיק מנייתי ישראלי נהנה בפועל מהעלייה במדד ת"א 125, אבל כדאי לזכור שרוב הסכום שמניע את נתוני ה-FDI מגיע מרכישות של חברות טכנולוגיה ספציפיות בידי רוכשים אמריקאים, ולא מהשקעה רוחבית בכל ענפי המשק. משמעות הדבר היא שהמשקיע הפרטי הממוצע נחשף בעיקר בעקיפין, דרך עליית מדדי המניות המקומיים ודרך ההשפעה הרוחבית על שער החליפין והריבית, ופחות דרך השתתפות ישירה בעסקאות הענק עצמן, שכן אלה מבוצעות בעיקר בין תאגידים זרים לחברות טכנולוגיה פרטיות. משקיעים רבים בוחרים להתמודד עם ריכוזיות כזו על ידי פיזור בין השקעה ישירה במניות לבין השקעה מפוזרת דרך קרנות סל ומחקות, שמפזרות את הסיכון בין חברות רבות במקום להתרכז בעסקת ענק אחת. כמו כן, מי שעדיין לא בטוח מאיפה להתחיל בכלל, יכול לעיין במדריך להשקעה במניות למתלבט לפני קבלת החלטות. זרימת הון זר בהיקף שכזה משפיעה גם בעקיפין על שער השקל ועל ריבית בנק ישראל, וכתוצאה מכך גם על האפיקים שבהם מושקעים כספי הפנסיה וההשתלמות של הציבור. כאשר הון זר גדול נכנס למשק, הביקוש לשקלים עולה, מה שעשוי לתמוך בשקל חזק יחסית למטבעות אחרים — נתון שרלוונטי מאוד למי שמחזיק חסכונות בדולרים או שוקל השקעות בחו"ל. למרות הכותרות הגדולות, יש כמה סייגים שכדאי לזכור. ראשית, הדוח המלא של אגף הכלכלן הראשי לא פורסם במלואו לציבור, אלא רק בסיקור תקשורתי שלו, כך שאין אפשרות לאמת ישירות מהמקור הראשוני כל פרט. שנית, ריכוזיות הנתונים סביב שתי עסקאות ענק בתחום הסייבר אומרת שנתון כה גבוה עלול להיות תלוי בכמה עסקאות בודדות בשנה נתונה, ולא בהכרח משקף מגמה יציבה שתחזור על עצמה כל שנה באותו סדר גודל. שלישית, נתוני צמיחה שונים מתפרסמים לעיתים עבור תקופות שונות (שנתי מול רבעוני, עם או בלי ניכויים), ולכן חשוב תמיד לבדוק לאיזו תקופה מתייחס כל אחוז שמופיע בכותרת. עם זאת, גם בהתחשב בסייגים האלה, העובדה שהרבעון הראשון של 2026 המשיך במגמה החיובית עם 14.1 מיליארד דולר נוספים מחזקת את הטענה שמדובר בתופעה רחבה יותר מעסקה בודדת.

איך נתון ה-FDI שונה מנתון הצמיחה של המשק?

נתון ה-FDI מודד כסף שזורם מגורמים זרים לרכישת נכסים או חברות בישראל, ובעיקר משקף עסקאות ענק כמו רכישות חברות טכנולוגיה. נתון הצמיחה, לעומת זאת, מודד את הגידול בתוצר המקומי הגולמי של כלל המשק, כולל צריכה פרטית, השקעות מקומיות וייצוא, ולכן מדובר בשני מדדים שונים לחלוטין גם אם הם מתכתבים זה עם זה.

האם השיא בהשקעות הזרות תלוי בעסקאות בודדות שלא יחזרו?

חלק ניכר מהסכום ב-2025 נבע משתי עסקאות ענק, רכישת וויז בידי גוגל ורכישת סייברארק בידי פאלו אלטו נטוורקס, כך שאין ודאות שקצב דומה יישמר בשנים הבאות; עם זאת, נתוני הרבעון הראשון של 2026 שהיו החזקים ביותר שנמדדו אי פעם מרמזים שהמגמה נמשכת מעבר לשתי העסקאות הללו בלבד.

האם עליית מדד ת"א 125 ב-2025 נובעת ישירות מההשקעות הזרות?

יש קשר בין השניים, שכן כניסת משקיעים זרים לבורסת תל אביב תומכת בביקוש למניות מקומיות, אך אין נתון רשמי שמפרק את העלייה במדד לגורמים ספציפיים כמו חלק ההשקעות הזרות מול גורמים מקומיים כגון צמיחת רווחי החברות או ירידת ריבית.

הבהרה: המידע בכתבה מובא לצורכי ידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לפעולה.