מה הוביל לפרסום התקן

הבעיה לא הייתה חוסר במדידה – אלא ריבוי שיטות שנוצרו מחקיקה ורגולציה שצמחו בנפרד לאורך השנים. חוק המכר קבע שיטה אחת, תקנות התכנון והבנייה קבעו שיטה אחרת, והפרקטיקה השמאית נאלצה לתמרן ביניהן. הפערים שנוצרו – בחישוב קירות משותפים, שטחים מתחת למדרגות, עליות גג, ובנייה מדרונית – הצטברו לכדי עיוותים כלכליים שפגעו ברוכשים.

תקן 9.0 הוותיק שיפר את המצב אך הותיר פרשנויות פתוחות. תקן 9.1 בא להחליפו.

מה קובע התקן החדש

התקן מגדיר הגדרה הנדסית ושמאית חד-משמעית לרכיבי הדירה המורכבים ביותר: מדידה מדויקת של קירות משותפים, הפרדה ברורה בין שטח הדירה נטו לשטחים המשותפים בקומה, טיפול בעליות גג, וקירות תומכים בבנייה מדרונית ובדירות במפלס הקרקע. המטרה המוצהרת: אפס פרשנויות.

ישראל יעקב, מייסד משרד ישראל יעקב שמאות מקרקעין ושותף לגיבוש התקן, תיאר את המהלך כ"לא רק עדכון טכני, אלא צעד אסטרטגי שנועד לייצר סטנדרט זהב של שקיפות בשוק הנדל"ן הישראלי".

מה זה אומר לרוכשים וליזמים

עבור רוכשי דירות, התקן מאפשר השוואה אמיתית בין פרויקטים שונים – ללא שטח מנופח וללא הפתעות לאחר המסירה. בשוק שבו מחיר למ"ר הוא המדד המרכזי להערכת שווי, לדיוק המדידה יש השפעה ישירה על כל עסקה.

עבור יזמים, אחידות המדידה מצמצמת חשיפה משפטית ומפחיתה את מספר הסכסוכים עם רוכשים שמגלים פערים בין מה שהובטח לבין מה שקיבלו.

האזהרה מהענף

סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, תומר צליח, שהיה שותף אף הוא לגיבוש התקן, תמך בכיוון אך הזהיר מציפיות מוגזמות. לדבריו, כל עוד לא מאחדים את כל ארבע שיטות המדידה לשיטה אחת – ולא רק את שיטת השמאות – הבלבול, המחלוקות והבירוקרטיה ימשיכו. "הגיע הזמן להשלים את המהלך ולייצר שפה אחת לכלל השחקנים בענף", אמר.

הצעדים הבאים

הוועדה המקצועית שגיבשה את התקן כללה נציגים ממשרד המשפטים, משרד הבינוי והשיכון, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד הפנים והתאחדות בוני הארץ. הציבור מוזמן להגיש הערות לטיוטה עד ה-12.5.26, ולאחר מכן יגובש נוסח סופי. האישור הסופי צפוי בתוך כחודשיים.