הלווים נחנקים: נוטלי המשכנתאות לא עומדים בהחזרים

היקף המשכנתאות בפיגור מעל 90 יום נותר מעל ארבעה מיליארד שקל, בעוד היקף ההלוואות החדשות ממשיך לעלות.

היום ב-08:55 (י״ז אלול תשפ״ו) |

אלי קאופמן

הלווים נחנקים: נוטלי המשכנתאות לא עומדים בהחזרים

האזנה לכתבה:

00:00 / 00:00

1.0x

מהירות קריאה

4.429 מיליארד שקל — כך עמד היקף המשכנתאות שנמצאות בפיגור של מעל 90 יום בישראל נכון לאפריל 2026, לפי נתוני בנק ישראל שדווחו באתר ice.co.il. במונחים אחוזיים מדובר ב-0.678% בלבד מתיק המשכנתאות הכולל, ובנק ישראל עצמו לא רואה בזה סיבה לדאגה מיוחדת. אבל מי שמסתכל על המספרים בשקלים, ולא באחוזים, רואה תמונה שונה: זו הפעם הראשונה שהיקף הפיגורים חוצה את רף ארבעת המיליארדים ונשאר שם באופן עקבי מאז אוגוסט 2025. המסקנה המעשית לרוכשי דירות ולנוטלי משכנתאות היום היא שהריבית הגבוהה יחסית, גם אחרי הורדות אחרונות, ממשיכה לשחוק משקי בית ממונפים, ומי שבודק מראש כמה מרווח נשימה יש בתקציב המשפחתי לפני נטילת הלוואה גדולה מקבל תמונה מדויקת יותר של הסיכון.

מה בעצם קרה בנתוני הפיגורים

הנתון שמדליק נורה צהובה הוא לא האחוז עצמו, אלא הכיוון והעקביות. שיעור הפיגורים מעל 90 יום נע בחודשים האחרונים בטווח של כ-0.6% עד 0.7% מסך תיק המשכנתאות, לפי נתוני בנק ישראל שפורסמו ב-ice.co.il ביולי 2026. זה נשמע נמוך, וזה אכן נמוך יחסית להיסטוריה. לפי אותם נתוני בנק ישראל, בינואר 2026 מספר ההלוואות שנמצאו בפיגור עמד על 4,239, עלייה של 14.3% לעומת החודש הקודם, וזה מגיע אחרי שיא של 0.69% באוקטובר 2025, לפי אותו מקור, ושני חודשי ירידה שהטעו רבים לחשוב שהמגמה מתהפכת. במילים אחרות, מדובר בנתון שמתנדנד, לא במגמה חד-כיוונית ברורה, אבל הבסיס הכספי שלו — ארבעה מיליארד שקל ומעלה — לא יורד. חשוב להבין שהמדד הזה, שיעור הפיגורים, לא מודד את כל מי שמתקשה בתשלום החזר חודשי, אלא רק את מי שכבר חצה סף של 90 יום ללא תשלום — כלומר מדובר בקצה הקיצוני של מצוקת האשראי, ולא בתמונה מלאה של קשיים כלכליים בקרב משקי בית ממושכנים.

למה דווקא עכשיו, וכמה זה עולה למי שממונף

הסיבה המרכזית היא הריבית שנשארה גבוהה יחסית לתקופה שלפני אפריל 2022, אז בנק ישראל התחיל את סבב ההעלאות. מי שלקח משכנתא גדולה של יותר משני מיליון שקל לפני אותו תאריך, משלם היום כ-2,000 שקל יותר בחודש, לפי נתוני ice.co.il מיולי 2026. זה לא הבדל של כמה עשרות שקלים שאפשר לספוג בלי לשים לב — זה סכום שיכול לשנות תקציב משפחתי שלם, בעיקר אצל מי שכבר לקח משכנתא במינוף גבוה מלכתחילה. מי שרוצה להבין את המנגנון לעומק יכול לקרוא על כך שהעלאת ריבית במשק משפיעה ישירות על ההחזר החודשי במאמר בנושא העלאת ריבית במשק ומה היא עושה למשכנתא שלכם.

מנגד, בנק ישראל כן נותן קצת אוויר: בהחלטה מינואר 2026 הוריד הבנק את הריבית ב-0.25%, אל רמה של 4%, מה שחוסך ללווה עם משכנתא של מיליון שקל במסלול פריים כ-151 שקל נוספים בחודש, ובסך הכול כ-304 שקל בחודש בהצטרפות להורדה הקודמת, כפי שדווח ב-מאקו בינואר 2026. זה משמעותי, אבל לא מספיק כדי לאזן את הפער של אלפי שקלים שנוצר אצל בעלי המשכנתאות הגדולות ביותר, ובוודאי לא כדי להחזיר את ההחזר החודשי לרמות שהיו נהוגות לפני 2022.

היקף המשכנתאות בפיגור מעל 90 יום נותר מעל ארבעה מיליארד שקל, בעוד היקף ההלוואות החדשות ממשיך לעלות. — תמונה: הופקה באמצעות בינה מלאכותית

שני סיפורים סותרים על אותם מספרים

יש כאן פער מעניין בין הפרשנויות. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר בראיון שצוטט ב-ice.co.il בפברואר 2026: "אנחנו רואים, היסטורית, אחוז פיגורים נמוך ל-90 יום". מבחינתו, האחוזים מדברים בעד עצמם — התיק הכולל בריא, והפיגורים נמוכים ביחס לעבר. מנגד, גורמים באוצר ובהתאחדות יועצי המשכנתאות מצביעים על אותם נתונים ורואים בהם סימן אזהרה למצוקה אמיתית אצל חלק ממשקי הבית. אין כאן סתירה עובדתית — שני הצדדים מסתכלים על אותם מספרים — אלא מחלוקת פרשנית על מה נחשב "דרמטי". חשוב לומר בבירור: אין נתון רשמי ומעודכן שמראה כמה משפחות בפועל איבדו את דירתן עקב אי עמידה בתשלומים ב-2026, וגם הלמ"ס לא פרסמה נתון עדכני על שיעור משקי הבית שדיווחו על קושי כלכלי הקשור למשכנתא השנה. בלי הנתונים האלה, קשה לקבוע חד-משמעית איזה צד צודק, ושתי הפרשנויות ממשיכות להתקיים זו לצד זו בשיח הציבורי.

המשיכו לקרוא בנושא נדל”ן בישראל

הצעת החוק לסבסוד ריבית והמחלוקת סביבה

על רקע הדיון הזה עלתה יוזמת חקיקה של פרופ' אבי שמחון לסבסוד ריבית עבור נוטלי משכנתאות שמתקשים בהחזרים. בכירי אגף הכלכלן הראשי ואגף התקציבים באוצר התנגדו לה בחריפות, וכתבו במכתב שדווח ב-ynet במאי 2026 כי עלות היישום נאמדת בכ-2 מיליארד שקל לשנת 2026 בלבד, ועוד כ-3.5 מיליארד שקל נוספים בשנים 2027 עד 2030. הטיעון המרכזי של המתנגדים הוא שמדובר בסובסידיה שמעוותת את השוק ומעודדת מינוף נוסף בדיוק בזמן שהמערכת כבר מראה סימני לחץ. זו לא שאלה טכנית בלבד — היא נוגעת ישירות לשאלה אם המדינה צריכה להתערב במקרה של לווים שנקלעו לקשיים, או שההתערבות תגדיל את הסיכון בטווח הארוך. בכל מקרה, מדובר בהצעה שטרם אושרה, וכרגע אין ודאות אם ובאיזו צורה היא תיושם.

איך זה מסתדר עם שוק שדווקא פורח בהיקפי משכנתאות

התמונה הופכת מורכבת יותר כשמסתכלים על צד הביקוש. במחצית הראשונה של 2026 נלקחו משכנתאות בהיקף של 57.1 מיליארד שקל, עלייה של 14% לעומת 50.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2025, לפי נתוני התאחדות יועצי המשכנתאות ובנק ישראל שדווחו ב-גלובס ביולי 2026. גם ביוני לבדו נלקחו 11.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-14% לעומת מאי, והחודש הרביעי בגובהו בארבע השנים האחרונות. כלומר, במקביל לעלייה בפיגורים, יש עוד ועוד ישראלים שנכנסים למשכנתאות חדשות, חלקן במסלולי פריים שחשופים ישירות לתנודות הריבית. השילוב הזה — יותר לווים חדשים, וחלק מהוותיקים כבר מתקשים — הוא מה שמדאיג את מבקר המדינה, שציין בדוח שהתפרסם ב-דוח מבקר המדינה ביוני 2026 כי שיעור המשכנתאות החדשות המוגדרות בסיכון גבוה הגיע לרמת שיא היסטורית נכון לספטמבר 2024. מי ששוקל לקיחת משכנתא בהיקף גבוה יחסית להכנסה כדאי שיכיר גם את הסיכונים שבמינוף מקסימלי, כפי שמתואר במאמר על משכנתא של 90 אחוז ממחיר הדירה. שילוב הנתונים הללו מלמד שהשוק הישראלי נמצא במעין נקודת מפגש: מצד אחד ביקוש גובר לדיור וללקיחת הלוואות, מצד שני עלייה מתמשכת בהיקף הפיגורים בקרב לווים ותיקים יותר שנפגעו מהריבית הגבוהה.

מה זה אומר בפועל לרוכש דירה או ללווה קיים

מבחינה מספרית פשוטה, אפשר לחשוב על זה כך: משק בית שלקח משכנתא של 2 מיליון שקל לפני אפריל 2022 ומשלם כ-2,000 שקל נוספים בחודש, מוציא בשנה כ-24,000 שקל נוספים על ההלוואה בלבד, ביחס למה שתכנן במקור. אם באותו בית מתרחש גם אירוע נוסף — אובדן הכנסה, הוצאה בלתי צפויה — הפער הזה יכול להיות ההבדל בין עמידה בתשלומים לבין הצטרפות לרשימת הפיגורים. מנגד, הורדת הריבית ל-4% מקלה קצת, ומי שנמצא במסלול פריים כבר מרגיש חיסכון של כמה מאות שקלים בחודש. הנקודה החשובה ללווה בפועל היא שאין תמונה אחידה: אלה שלקחו הלוואות גדולות וממונפות לפני שנתיים-שלוש נמצאים בעמדת סיכון גבוהה יותר מאשר מי שנכנס למשכנתא רק לאחרונה תחת תנאי ריבית שכבר מתחילים לרדת. מי שבוחן לקיחת משכנתא חדשה יכול להיעזר גם במאמר שמסביר את המנגנון של השפעת שינויי ריבית על ההחזר החודשי כדי להבין טוב יותר את הסיכונים שבמינוף גבוה.

מה עוד לא ידוע ולמה זה משנה

שני חורים מרכזיים בתמונה הציבורית הם: אין נתון מוחלט וברור על כמות משקי הבית שאיבדו בפועל את דירתם עקב אי עמידה בהחזרים ב-2026, ואין נתון עדכני מהלמ"ס על שיעור משקי הבית שמדווחים על קושי כלכלי הקשור למשכנתא. בלי הנתונים האלה, קשה לדעת אם מדובר בבעיה נקודתית שמוגבלת לפלח קטן של לווים ממונפים במיוחד, או בתופעה רחבה יותר שפשוט לא זוכה לתיעוד מספיק מפורט. עד שיתפרסמו נתונים כאלה, הדיון הציבורי ימשיך להתנהל בין הפרשנות המרגיעה של בנק ישראל לבין האזהרות של גורמים באוצר ובענף ייעוץ המשכנתאות — ושני הצדדים, בפועל, מסתכלים על אותה טבלת מספרים.

כמה אחוז מהמשכנתאות בישראל נמצאות בפיגור?

נכון לנתוני אפריל 2026, כ-0.678% מסך תיק המשכנתאות נמצא בפיגור של מעל 90 יום, מה שמסתכם בכ-4.429 מיליארד שקל, לפי בנק ישראל.

למה ההחזר החודשי עלה כל כך הרבה למי שלקח משכנתא לפני 2022?

מי שלקח משכנתא גדולה של יותר מ-2 מיליון שקל לפני אפריל 2022 חשוף למסלולים שהתייקרו משמעותית עם עליית הריבית, ומשלם כיום כ-2,000 שקל נוספים בחודש לעומת אז, לפי נתוני ice.co.il.

האם המדינה תסבסד ריבית ללווים שמתקשים?

הצעת חוק כזו הועלתה על ידי פרופ' אבי שמחון, אך היא נתקלה בהתנגדות חריפה מבכירי אוצר שמעריכים את עלותה בכ-2 מיליארד שקל ב-2026 ועוד 3.5 מיליארד שקל בשנים 2027-2030, וטרם התקבלה החלטה סופית בנושא.