הריבית בארה"ב שינתה כיוון: כך נרגיש את זה בכיס בישראל

הפד העלה ריבית לראשונה מאז 2023, והכיוון החדש נוגע למשכנתאות, לאג"ח ולתמחור הנכסים בישראל.

היום ב-11:43 (ז׳ תשרי תשפ״ז) |

אלי קאופמן

הריבית בארה"ב שינתה כיוון: כך נרגיש את זה בכיס בישראל

האזנה לכתבה:

00:00 / 00:00

1.0x

מהירות קריאה

הפדרל ריזרב שינה כיוון בפועל, לא רק בסמנטיקה: ב-16.9.2026 הוא העלה את הריבית ברבע אחוז, לטווח של 3.75%-4.00%, בפעם הראשונה מאז יולי 2023, לפי Reuters. למי שמחכה בישראל להוזלת משכנתא, לריבית פריים נמוכה יותר או לשקל חזק יותר – זה בדיוק הכיוון ההפוך ממה שקיווה. סביבת הריבית הגבוהה בארה"ב לא הולכת להיעלם בקרוב, וזה משפיע על עלות הכסף כאן, על שוק האג"ח המקומי ועל התמחור של נכסים בבורסה הישראלית. מי שתכנן את התזרים שלו סביב ציפייה להורדות ריבית קרובות בישראל, נדרש לבחון מחדש את ההנחות הללו לאור ההתפתחות בארה"ב.

מה בדיוק החליט הפד ולמה עכשיו

ההעלאה האחרונה הפתיעה חלק מהציבור אבל לא את השווקים – עוד לפני ההחלטה עצמה תומחרה הסתברות של כ-90% עד 93% שהריבית תעלה, כפי שדווח בגלובס. ההחלטה עצמה התקבלה פה אחד בקרב חברי הוועדה המוניטרית, מה שמסמן שלא מדובר בפשרה פנימית אלא בהסכמה רחבה שהאינפלציה בארה"ב עדיין לא תחת שליטה. הנימוק הרשמי שנמסר מטעם הפד התמקד בכך שההחלטה מגיעה בתקופה שבה הכלכלה האמריקאית נראית מתחזקת – ניסוח שמשקף עוצמה כלכלית יותר מאשר משבר, אבל בפועל מתרגם לכסף יקר יותר עבור עסקים וצרכנים כאחד.

מאחורי ההחלטה עומדים כמה נתונים קונקרטיים: מכירות קמעונאיות בארה"ב עלו ב-1.2% באוגוסט 2026, נתון שחיזק את התחושה שהכלכלה האמריקאית חזקה מספיק כדי לספוג ריבית גבוהה יותר בלי להיכנס למיתון, כפי שדיווח גלובס בהתבסס על נתוני לשכת מפקד האוכלוסין האמריקאית (Census Bureau), הגוף האחראי בפועל על פרסום נתוני המכירות הקמעונאיות בארה"ב.

למה זו לא העלאה חד-פעמית

הנקודה הקריטית למי שמנסה לתכנן קדימה היא תחזיות ה-dot plot המעודכנות של חברי הפד. התחזית החציונית לריבית בסוף 2026 עלתה ל-4.1%, לעומת 3.8% בתחזית של יוני, כפי שפורסם בביזפורטל. בפועל, 16 מתוך 18 קובעי המדיניות בפד צופים העלאת ריבית נוספת של רבע אחוז עד סוף השנה, לפי נתוני Investing.com. זה אומר שההחלטה מ-16.9.2026 היא כנראה לא הצעד האחרון, ושהמדיניות המוניטרית האמריקאית ממשיכה במגמת הידוק גם בחודשים הקרובים.

בגולדמן זקס מעריכים שהפד ידלג על החלטת אוקטובר בשל קרבתה לבחירות אמצע הכהונה בארה"ב, ויבצע את ההעלאה הבאה בדצמבר 2026, כך על פי גלובס. אם התרחיש הזה יתממש, סביבת הריבית בארה"ב תישאר גבוהה לפחות עד תחילת 2027, וזה משנה את כל מפת ההשקעות הגלובלית – כולל את מה שקורה בתל אביב. משקיעים מוסדיים ישראלים, בעיקר בקרנות הפנסיה ובחברות הביטוח, עוקבים מקרוב אחרי כל שינוי כזה מכיוון שהוא משפיע על תמהיל ההשקעות בין אפיקים דולריים לשקליים.

מדוע האינפלציה בארה"ב עדיין לא נכנעת

תחזית האינפלציה המעודכנת של הפד למדד ה-PCE עומדת על 3.7% לשנת 2026, נכון ל-16.9.2026, לפי נתוני Investing.com. מדובר ברמה שעדיין רחוקה מהיעד המוצהר של 2%, וזו בדיוק הסיבה שהפד בחר להעלות ריבית במקום לשמור על יציבות. כלכלן השווקים הראשי בבנק מזרחי טפחות, רונן מנחם, ציין בגלובס שהתחזית לריבית הפד השתנתה מ-3.8% ל-4.1% לשנת 2026 – שינוי שמעיד על כך שגם בשוק המקומי מבינים שמדובר במגמה ולא באירוע בודד.

ביטוי נוסף לעוצמת השינוי אפשר לראות בתשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים, שנסחרת קרוב ל-5% נכון לספטמבר 2026, לפי Reuters. תשואה כזו מייקרת את עלות המימון הממשלתי והעסקי בארה"ב, ומהווה חלופת השקעה תחרותית יותר מול מניות – מה שמושך כספים גם משווקים כמו ישראל. ככל שהתשואה הדולרית נשארת גבוהה, כך גובר הפיתוי של משקיעים גלובליים להעדיף אפיקים דולריים סולידיים על פני נכסי סיכון בשווקים מתעוררים.

הפד העלה ריבית לראשונה מאז 2023, והכיוון החדש נוגע למשכנתאות, לאג"ח ולתמחור הנכסים בישראל. — תמונה: הופקה באמצעות בינה מלאכותית

המשיכו לקרוא בנושא שוק ההון

מה זה אומר בפועל למשקיע הישראלי

כשהריבית בארה"ב עולה והפער בינה לבין הריבית בישראל מצטמצם, המשקיעים בוחנים מחדש איפה כדאי להחזיק כסף. תשואה של כמעט 5% על אג"ח ממשלתי אמריקאי לעשר שנים היא לא דבר של מה בכך, והיא מתחרה ישירות בתשואות שאפשר לקבל באפיקים דומים בישראל. מי שרוצה להבין לעומק איך בכלל נקבעת הריבית המקומית ומה משפיע עליה יכול להיעזר במדריך שמסביר מה זה ריבית בנק ישראל.

ההשפעה המדויקת של ההחלטה האמריקאית על החלטת הריבית הקרובה בישראל טרם פורסמה באופן רשמי על ידי בנק ישראל, כמו גם הפער המדויק הנוכחי בין הריביות בשני המשקים. זה לא אומר שאין השפעה – זה אומר שהיא עדיין לא כומתה רשמית, וייתכן שהתמונה תתבהר רק בהחלטת הריבית הבאה של הבנק המרכזי בישראל. מי שמחפש קשר ישיר ומדוד בין הריבית האמריקאית לתשלום המשכנתא החודשי שלו, ימתין בינתיים בלי מספר קונקרטי, אך יכול להניח שכל עוד הריבית הדולרית גבוהה, גם הלחץ להורדת ריבית מקומית קטן יותר.

מי שרוצה להבין את הכיוון ההפוך – מה קורה כשהריבית כן יורדת – יכול לקרוא על ההשפעות הכלכליות שסקרנו במאמר על השפעת הפחתת הריבית על המשק הישראלי, שמסביר את המנגנון ההפוך.

תרחישים אפשריים לחודשים הקרובים

אם אכן תתממש התחזית ולפיה 16 מתוך 18 חברי הפד צופים העלאה נוספת עד סוף 2026, הריבית האמריקאית תגיע לטווח של 4.00%-4.25%. במקרה כזה, המרווח בין תשואות דולריות לתשואות שקליות ימשיך להיות אטרקטיבי עבור משקיעים זרים ומקומיים כאחד, מה שעלול להאט את התיאבון להורדות ריבית בישראל – גם אם בפועל בנק ישראל פועל משיקולים מקומיים משלו ולא רק בתגובה לפד.

תרחיש שני, שמזכירים בגולדמן זקס, הוא דחיית ההעלאה הבאה לדצמבר 2026 בשל קרבתה של אוקטובר לבחירות אמצע הכהונה בארה"ב. במקרה כזה השווקים עשויים לחוות תקופה של רגיעה יחסית בין ספטמבר לדצמבר, ואז תנודתיות מחודשת סביב ההחלטה בדצמבר. משקיעים שמחזיקים אג"ח בישראל, קרנות נאמנות עם חשיפה דולרית או תיקי פנסיה עם רכיב מט"חי, נדרשים להביא בחשבון שהתנודתיות הזו היא חלק מהתמונה – לא סטייה ממנה. מי שרוצה רקע כללי על התנהלות שוק ההון הישראלי יכול לעיין בקווים לדמותו של שוק ההון בישראל.

מה עוד לעקוב אחריו

מעבר להחלטת הריבית עצמה, כדאי לעקוב אחרי לוח ההחלטות הבא של הפד באתר Investing.com, שם מתפרסמים תאריכי ההחלטות והתחזיות המעודכנות. גם התייחסויות של כלכלנים בכירים, כמו זו שפורסמה באייס בנוגע לתזמון ההעלאה הבאה, נותנות אינדיקציה לכיוון שבו השוק חושב שהדברים הולכים. חשוב לזכור שמדובר בתחזיות ולא בהתחייבויות – הפד עצמו שינה את התחזית החציונית שלו תוך רבעון אחד בלבד, מ-3.8% ל-4.1%, כך שגם כלכלנים מובילים יכולים לטעות בכיוון ובעיתוי. מעקב שוטף אחרי הנתונים הכלכליים בארה"ב – מכירות קמעונאיות, מדד PCE ותשואות אג"ח – יכול לספק אינדיקציה מוקדמת לכיוון שאליו הפד עשוי לפנות בהחלטות הבאות שלו.

איך ההחלטה משפיעה על שקל-דולר?

בנק ישראל טרם פרסם נתון רשמי על ההשפעה הישירה של ההחלטה האמריקאית על שער החליפין שקל-דולר. באופן עקרוני, ריבית דולרית גבוהה יותר נוטה לתמוך בדולר מול מטבעות אחרים, אבל שער החליפין בישראל מושפע גם מגורמים מקומיים כמו יתרות מטבע חוץ, זרימות הון וסביבה ביטחונית, ולכן אי אפשר לגזור מסקנה חד-משמעית בלי נתון רשמי נוסף מהבנק המרכזי.

האם ריבית בנק ישראל צפויה לרדת בקרוב?

נכון לעכשיו אין תחזית עדכנית ורשמית שפרסם בנק ישראל בעקבות ההחלטה האמריקאית מ-16.9.2026. מה שכן ברור הוא שסביבת ריבית גבוהה בארה"ב מצמצמת את שיקול הדעת של בנקים מרכזיים אחרים להוריד ריבית בלי לפגוע במטבע המקומי, אך זהו הסבר על מנגנון כללי ולא תחזית קונקרטית לגבי מועד או עוצמה של שינוי צפוי בישראל.

מה ההבדל בין העלאת ריבית להותרתה ללא שינוי?

העלאת ריבית מייקרת את עלות האשראי מיידית ומשפיעה על תמחור נכסים פיננסיים, בעוד שהותרת הריבית ללא שינוי משמרת את המצב הקיים בלי לשנות את כיוון המדיניות. ההחלטה מ-16.9.2026 היא הפעם הראשונה מאז יולי 2023 שבה הפד בפועל מעלה ריבית ולא רק משאיר אותה קבועה, מה שמסמן תפנית אחרי תקופה ארוכה של יציבות, כפי שאפשר לראות גם בסקירה הקודמת שלנו על הותרת הריבית ללא שינוי בהחלטה הקודמת.

הבהרה: המידע בכתבה מובא לצורכי ידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לפעולה.