סמוטריץ': "הריבית צריכה להמשיך ולרדת" — מה עוד הורדת ריבית תעשה למשכנתאות ולביקוש לדירות

הריבית ירדה ל-3.25% בפעם השלישית ברציפות — כמה זה חוסך בהחזר החודשי ומדוע זה עלול לדחוף את מחירי הדירות למעלה.

היום ב-11:59 (ד׳ תשרי תשפ״ז) |

אלי קאופמן

סמוטריץ': "הריבית צריכה להמשיך ולרדת" — מה עוד הורדת ריבית תעשה למשכנתאות ולביקוש לדירות

האזנה לכתבה:

00:00 / 00:00

1.0x

מהירות קריאה

בנק ישראל הפחית את הריבית ב-1 בספטמבר 2026 ברבע אחוז, ל-3.25%, וזו ההפחתה השלישית ברציפות (ynet, 1.9.2026). לבעלי משכנתא עם רכיב פריים או ריבית משתנה המשמעות היא הוזלה מדודה בהחזר החודשי: בדוגמה של התאחדות יועצי המשכנתאות, הורדת ריבית של רבע אחוז שווה כ-67 שקל בחודש על 450 אלף שקל במסלול פריים (מאקו, 25.5.2026). שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב שהריבית צריכה להמשיך ולרדת (כיפה, 1.9.2026), אך את ההחלטה מקבלת הוועדה המוניטרית העצמאית של בנק ישראל, ולפי תחזית הבנק והתבטאויות הנגיד, יעד הריבית לשנה הבאה הוא כ-3% (ynet, 1.9.2026). לצד ההקלה בהחזר, ריבית נמוכה עלולה להגדיל את הביקוש לדירות ולדחוף מחירים כלפי מעלה, ולכן החיסכון החודשי הוא רק צד אחד של החשבון.

מה החליט בנק ישראל ב-1 בספטמבר 2026

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הורידה את הריבית מ-3.5% ל-3.25%. זה הצעד השלישי ברצף: בהחלטת מאי 2026 הריבית ירדה מ-4% ל-3.75% (TheMarker, 25.5.2026), בהחלטת יולי 2026 היא ירדה ל-3.5% (ynet, 9.7.2026), וכעת הגיעה ל-3.25%. בחישוב פשוט, הריבית נמוכה היום ב-0.75 נקודת אחוז מרמתה לפני החלטת מאי. הרקע לצעד הראשון ברצף, ירידת הריבית ל-3.75% במאי, מפורט במאמר נפרד, ומאז הכיוון נשמר בכל החלטה.

נתון מרכזי ברקע ההחלטה הוא האינפלציה. לפי ynet (1.9.2026), קצב עליית המחירים השנתי עמד בעת ההחלטה על 1.5%, הרמה הנמוכה ביותר מאז מאי 2021. יעד יציבות המחירים של בנק ישראל הוא טווח של 1% עד 3%, ו-1.5% נמצא במחצית התחתונה של הטווח. המנגנון ישיר: ריבית גבוהה נועדה לבלום לחצי מחירים, וכשהאינפלציה קרובה לגבול התחתון של היעד, לבנק המרכזי יש מרחב להוזיל את האשראי בלי להסתכן בחריגה מהתקרה.

גם לוח הזמנים של ההחלטה עצמה השתנה. בהודעה מיולי 2026 מסר בנק ישראל שההחלטה, שתוכננה ל-31 באוגוסט, תתקבל ב-1 בספטמבר, ושמועד התחולה של הריבית החדשה נותר 3 בספטמבר (וואלה כסף, 6.7.2026). יש אפוא הפרדה בין יום ההכרזה ליום שבו הריבית החדשה נכנסת לתוקף, וגם מועד החלטה שכבר נקבע יכול לזוז.

שר האוצר קורא להמשך הפחתות, הוועדה המוניטרית מחליטה

סמוטריץ' הגיב להחלטה והציג את עמדת הדרג הפוליטי בשאלת כיוון הריבית (כיפה, 1.9.2026):

"הריבית צריכה להמשיך ולרדת. כך אזרחי ישראל ובעלי העסקים ישלמו פחות על הלוואות, יהיה יותר זול ליזום, לפתח ולהחזיק עסקים, ותורגש הקלה על יוקר המחייה." — בצלאל סמוטריץ', שר האוצר

הדברים מתארים ערוץ אחד שבו הריבית משפיעה על המשק: מחיר האשראי. כשהריבית יורדת, עלות ההלוואות לעסקים ולמשקי בית יורדת, וההחזרים על הלוואות שצמודות לפריים קטנים. עם זאת, סמכות ההחלטה אינה בידי משרד האוצר או הממשלה. את הריבית קובעת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, גוף עצמאי, ועמדת שר האוצר היא אחת העמדות שמושמעות בדיון הציבורי ולא הוראה שמחייבת את הוועדה.

כמה נחסך בהחזר החודשי: הדוגמה של יועצי המשכנתאות

הנתון המוחשי ביותר מגיע מהתאחדות יועצי המשכנתאות: בעל משכנתא של מיליון שקל, שמתוכם 450 אלף שקל במסלול פריים, חוסך כ-67 שקל בחודש וכ-20 אלף שקל לאורך חיי ההלוואה בעקבות הפחתה של רבע אחוז (מאקו, 25.5.2026). ריבית הפריים עצמה ירדה בהחלטת מאי ל-5.25% (TheMarker, 25.5.2026) ועמדה אחרי החלטת יולי על 5% (ynet, 9.7.2026). בשתי ההחלטות האלה, בחישוב על בסיס הנתונים, הפער בין ריבית בנק ישראל לריבית הפריים היה 1.5 נקודות אחוז. אין נתון רשמי על גובה ריבית הפריים לאחר החלטת ספטמבר 2026.

מהדוגמה אפשר לגזור כמה תרחישים. החישובים הבאים הם המחשה בלבד ולא נתונים שפורסמו, והם מניחים שכל הפחתה של רבע אחוז עוברת במלואה לריבית הפריים ושהחיסכון בכל הפחתה דומה לזה שבדוגמה:

שלוש ההפחתות, ממאי עד ספטמבר 2026: 3 כפול 67 שקל הם כ-200 שקל פחות בחודש, ו-3 כפול 20 אלף שקל הם כ-60 אלף שקל פחות לאורך חיי ההלוואה.
בחישוב שנתי: 67 שקל בחודש הם כ-800 שקל בשנה לכל הפחתה, וכ-2,400 שקל בשנה לשלוש ההפחתות יחד.
לפי גודל רכיב הפריים: בחישוב יחסי, 67 שקל על 450 אלף שקל הם כ-15 שקל בחודש על כל 100 אלף שקל במסלול הפריים, לכל רבע אחוז. במשכנתא שבה 225 אלף שקל בפריים, מחצית מהדוגמה, החיסכון לפי אותו חישוב הוא כ-33 שקל בחודש בכל הפחתה.

הדוגמה מבוססת על 450 אלף שקל במסלול פריים. החלק מהלוואה קיימת שנלקח בריבית קבועה אינו מושפע מהחלטות הריבית השוטפות, ולכן ככל שרכיב הפריים בתמהיל גדול יותר, כך ההחזר החודשי רגיש יותר לכל שינוי. אותו מנגנון פועל גם בכיוון ההפוך: אם הריבית תעלה, ההחזר ברכיב הפריים יעלה, ולכן החיסכון שנצבר מאז מאי אינו מובטח לכל חיי ההלוואה. את השפעת העלאת הריבית על המשכנתא בתקופה של העלאות מסביר מאמר נפרד.

המשיכו לקרוא בנושא נדל”ן בישראל

השיקולים בתמהיל בסביבה של ריבית יורדת

ירידת ריבית מחדדת את השאלה איך מתחלק החוב בין המסלולים. רכיב פריים מגיב לכל החלטה של בנק ישראל, לטובה ולרעה. רכיב בריבית קבועה נותן ודאות לגבי ההחזר, אבל אינו נהנה מההפחתות. במסלולים משתנים, השפעת השינוי תלויה במועדי העדכון שנקבעו בהלוואה. אין כאן תשובה אחת, משום שכל מסלול מחליף סוג אחד של סיכון בסוג אחר.

השיקולים שעולים בבחירת תמהיל נוגעים בעיקר לשלושה עניינים: היכולת לספוג שינוי בהחזר החודשי אם כיוון הריבית יתהפך, אופק ההלוואה, והציפיות לגבי המשך הדרך. בעניין האחרון יש נקודת ייחוס מספרית: לפי תחזית בנק ישראל והתבטאויות הנגיד, יעד הריבית לשנה הבאה הוא כ-3% (ynet, 1.9.2026). המרחק בין 3.25% ל-3% הוא רבע נקודת אחוז, ובדוגמת יועצי המשכנתאות הפחתה של רבע אחוז שווה כ-67 שקל בחודש. אין ודאות שהתחזית תתממש, אבל החישוב ממחיש שהחיסכון מירידה נוספת לרמה הזו, אם תגיע, מתון בהיקפו.

לאן הריבית צפויה ללכת בשנה הבאה

שתי תחזיות של בנק ישראל מצביעות על רמה דומה. ביולי 2026 צפה הבנק שתי הפחתות ריבית נוספות בשנה שלאחר אותה החלטה, וריבית ממוצעת של כ-3% ברבעון השני של 2027 (ynet, 9.7.2026). באותה עת עמדה הריבית על 3.5%, ושתי הפחתות של רבע אחוז מובילות בחישוב פשוט ל-3%. אחרי החלטת ספטמבר, לפי תחזית הבנק והתבטאויות הנגיד, יעד הריבית לשנה הבאה הוא כ-3% (ynet, 1.9.2026).

בתרחיש שבו התחזית מתממשת, התמונה המצטברת בדוגמת יועצי המשכנתאות נראית כך, שוב כחישוב המחשה בלבד: מ-4% לפני החלטת מאי ועד כ-3% מדובר בארבע הפחתות של רבע אחוז, שהן כ-268 שקל פחות בחודש וכ-80 אלף שקל פחות לאורך חיי ההלוואה על 450 אלף שקל במסלול פריים. תחזיות ריבית מתעדכנות מהחלטה להחלטה, כך שהתרחיש תלוי בנתוני האינפלציה שיתפרסמו בהמשך.

הצד השני של ריבית נמוכה: ביקוש לדירות ומחירים

לפי מאקו (25.5.2026), הציבור בישראל מחזיק יותר מ-2.3 טריליון שקל בפיקדונות, כמעט פי שניים מהסכום ב-2017, וחלק מהכסף הזה עלול לזרום לנדל"ן ככל שהריבית יורדת. המנגנון פועל משני כיוונים בו בזמן: התשואה על פיקדונות נשחקת, ולכן חלק מהחוסכים עשויים לחפש אפיקים אחרים, ובמקביל משכנתא זולה יותר מאפשרת ליותר משקי בית לעמוד בהחזר. כשמספר הקונים גדל מהר יותר ממספר הדירות המוצעות, התחרות נוטה להתבטא במחיר. השאלה האם הורדת הריבית תשפיע על שוק הנדל"ן בשנת 2026 נבחנה במאמר נפרד באתר, והרצף של שלוש הפחתות מחדד אותה.

יש גם נקודת ייחוס היסטורית. בין 2017 ל-2022, בתקופה של ריבית נמוכה מאוד, מחירי הדיור עלו בממוצע בכ-6% בשנה, לפי אנליסט שצוטט במאקו (25.5.2026). בחישוב של ריבית דריבית, קצב כזה, אילו נמשך חמש שנים, מצטבר לעלייה של כ-34%. כדי להבין את סדרי הגודל אפשר לחשב כל צד בנפרד, שוב כהמחשה בלבד: עלייה של 6% במחיר היא כ-60 אלף שקל על כל מיליון שקל ממחיר הדירה, ובצד ההחזר, כל הפחתה של רבע אחוז חוסכת בדוגמת יועצי המשכנתאות כ-20 אלף שקל לאורך חיי ההלוואה. שני המספרים אינם ניתנים להשוואה ישירה. מחיר הדירה נקבע ביום הרכישה ומשפיע על גובה ההלוואה ועל ההון העצמי הנדרש, ואילו החיסכון בהחזר נפרס על פני שנים, תלוי בגודל רכיב הפריים ועשוי להשתנות אם כיוון הריבית יתהפך. אין ודאות שהדפוס של 2017-2022 יחזור, והחישוב אינו תחזית.

החישובים שלמעלה אינם כוללים את עלויות הרכישה הנלוות, ובהן מס רכישה, שבהן עוסק המדריך על חישוב מס רכישה על דירה. אין נתון רשמי על היקף עסקאות הדיור או על מדד מחירי הדירות בחודשים שאחרי החלטת ספטמבר 2026, ולכן מוקדם לקבוע אם ההפחתות האחרונות כבר מתורגמות למחירים.

מה משמעות ירידת הריבית לרוכש דירה יחידה?

לרוכש דירה שנוטל משכנתא עם רכיב פריים, כל הפחתה של רבע אחוז מקטינה את ההחזר החודשי: לפי התאחדות יועצי המשכנתאות, כ-67 שקל בחודש על 450 אלף שקל במסלול פריים (מאקו, 25.5.2026). מנגד, ריבית נמוכה עלולה להגדיל את הביקוש לדירות, ובין 2017 ל-2022 מחירי הדיור עלו בממוצע בכ-6% בשנה לפי אנליסט שצוטט באותה כתבה. ההחזר החודשי ומחיר הדירה הם אפוא חלקים של אותו חשבון.

האם ירידת הריבית משנה את ההחזר במסלול בריבית קבועה?

בהלוואה קיימת, החלק שנלקח בריבית קבועה אינו מושפע מהחלטות הריבית של בנק ישראל, וההחזר בו נשאר כפי שנקבע. ההשפעה מורגשת ברכיב הפריים, ובמסלולים המשתנים לפי מועדי העדכון שנקבעו בהלוואה. הדוגמה של התאחדות יועצי המשכנתאות, שלפיה נחסכים כ-67 שקל בחודש בעקבות הפחתה של רבע אחוז (מאקו, 25.5.2026), מתייחסת למשכנתא של מיליון שקל שמתוכה 450 אלף שקל במסלול פריים.

מתי צפויה החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל?

ביולי 2026 הודיע בנק ישראל שההחלטה שתוכננה ל-31 באוגוסט תידחה ל-1 בספטמבר, ושמועד התחולה של הריבית החדשה נותר 3 בספטמבר (וואלה כסף, 6.7.2026), כלומר מועד שנקבע יכול להשתנות. אין נתון רשמי על מועד ההחלטה שאחרי 1 בספטמבר 2026. לגבי הכיוון, לפי תחזית הבנק והתבטאויות הנגיד יעד הריבית לשנה הבאה הוא כ-3% (ynet, 1.9.2026), וביולי 2026 צפה הבנק ריבית ממוצעת של כ-3% ברבעון השני של 2027 (ynet, 9.7.2026).