המחירון של רגב – מכללת אפיק
השרה מירי רגב הודעה בתחילת יולי כי בכוונתה להגיש תיקון חקיקה שיחייב אזרחים, כשהם מעבירים בעלות על רכב, לדווח על המחיר בו נמכר רכבם. דיווחם יגיע למאגר אינטרנטי נגיש וחינמי עבור הציבור הרחב שיהפוך למחירון רכב המתחרה במחירוני הרכב של “יד2” ו”לוי יצחק”. היוזמה של רגב מגיעה לאחר שלפני עשור העלה שר התחבורה דאז, ישראל כץ, את אותה יוזמה כשזו נפסלה ולא התממשה בשל בעיות טכניות וההערכה כי אזרחים רבים לא ידווחו דיווחי אמת בנוגע לסכום המכירה של רכבם.
היוזמה אותה מקדמת השרה רגב הביאה רבים בתחום הרכב לעקוב מקרוב על מנת לראות האם יוזמתה תישא הפעם פרי. אנו במכללת אפיק, מכללה לשמאות רכוש, בה מלמדים גם שמאות מקרקעין, עוקבים גם כן אחר הנעשה על מנת לאמוד ולבחון כיצד יוזמת המחירון הלאומי של רגב תשפיע על עולם הרכב הישראלי.
במשרד התחבורה נמסר כי אותו מחירון לאומי מהווה “מאגר נתונים שייצור וודאות מוחלטת בעסקאות יד שנייה ויאפשר לרוכשי רכבים יכולת מיקוח גדולה מול מגרשי הטרייד אין, סוחרי שוק הרכבים המשומשים ויאפשר יצירת תחרות בשוק מחירוני הרכב”. רגב מסרה בהצהרה לתקשורת כי “הגיע הזמן שיהיה לציבור הישראלי כלי נוסף, מחירון מד רכב אמיתי – מחירון ההמונים. כזה שיאפשר להם לקנות רכב משומש במחיר ריאלי ובשוויו האמיתי בלי מניפולציות, בלי שטיקים. בכך נחסוך לאזרחים את עוגמת הנפש וכמובן לחסוך לציבור אלפי שקלים בעסקאות שאינן משקפות את השווי הריאלי של הרכב”.
אלו הצפויים להתנגד ליוזמתה של רגב כוללים את יבואני הרכב וחברות הליסינג שמתבססים לאורך שנים על המחירונים של “יד2″ ו”לוי יצחק”. מנגד, ב-2012 במסגרת “ועדת זליכה” היה רצון לראות את היוזמה קורמת עור וגידים. הועדה התייחסה לאותה יוזמה וטענה כי “המפרסמים המהותיים במחירון (של יד2 ולוי יצחק) הם חברות קשורות בענף הרכב ויש להם אינטרס להשפיע על מחירי המכוניות המשומשות לפי שינויים בענף. מחירון הרכב הפרטי נתפס כמקור אמין ואובייקטיבי ועלול לנצל זאת כדי לקבוע קביעות לא אובייקטיביות כגון מחירים מוטים. בעיה זו מתחזקת עוד יותר בהיעדר תחרות בתחום המחירונים”.
עמדה של “ועדת זליכה” הביאה אותה להמליץ כי משרד התחבורה יקים מאגר מידע ציבורי של מחירי הרכב בישראל. המאגר יוקם במיקור חוץ תחת חוק חובת המכרזים והוא יתבסס על הצהרה משותפת של הרוכש והמוכר אודות נתוני העסקה.
דובי בן גדליהו, כתב “גלובס” המכסה עבור העיתון את תחום הרכב כבר יותר משני עשורים, טוען בטור שכתב כי “הצורך במחירון אובייקטיבי ואמין רלוונטי היום יותר מתמיד. בעשור החולף שוק הרכב הישראלי התרחב והשתכלל, מספר עסקאות היד השנייה נסק מעלה וכך גם הערך הכלכלי המצרפי”. בן גדליהו מציין שגם כיום קיימים פערים בין מחירי המחירונים הרשמיים לבין המחירים בפועל, לבטח בתחום של רכישה ומכירה של רכב משומש.
יוזמתה של השרה רגב, היא לבטח מבורכת עבור האזרח הקטן, אמורה עוד להיתקל במספר מהמורות בהמשך. אחד מהקשיים ביוזמה נוגע בחדירה לצנעת הפרט בחובתו של אזרח לדווח על המחיר שרכש או מכר את רכבו. מעבר לכך, יהיה קושי אמיתי לקבוע האם הדיווחים אמינים למול העובדה שחלק ניכר ממאות אלפי עסקאות של קנייה ומכירת רכב בישראל בשנה נעשות במזומן.
במכירה וקנייה של רכבים המבוצעים על ידי גופים ממוסדים מדובר על עסקאות המגובות בחשבוניות. עדיין, אין כעת דרך משפטית לאלץ את אותן חברות בחשיפת פעילותן המסחרית, לבטח שלמוכרים במסגרתם יש רצון להגדיל את המחירים ובכך להשפיע על המחירונים הרשמיים.
מכללת אפיק רואה ביוזמות שאמורות להטיב עם האזרח כיוזמות מבורכות. עם זאת, יש ולבחון במסגרת יוזמתה של רגב את כלל ההיבטים והשפעתם על ענף הרכב בישראל. זאת בכדי שתוכנית זו תאפשר הלימה נכונה ומדויקת בין כלל השחקנים בתחום.
