מדד הביטוח: איך הפך לסיפור ההצלחה הגדול של הבורסה הישראלית?

בעוד רוב המדדים בבורסת תל אביב רשמו ביצועים מכובדים בשלוש השנים האחרונות, מדד אחד השאיר את כולם הרחק מאחור. מדד חברות הביטוח הניא תשואה של למעלה מ-500% מאז 2023 — פי שלושה מהתשואה של ת"א 125 באותה תקופה. מאחורי המספרים המרשימים האלה מסתתרים כמה גורמים מבניים שכדאי להכיר, כמו גם שאלות פתוחות על עתיד המדד. כך מנתח זאת איתן אבריאל בדה מרקר.

31/05/26 (ט״ו סיון תשפ״ו) |

מערכת אפיק

מדד הביטוח: איך הפך לסיפור ההצלחה הגדול של הבורסה הישראלית?

האזנה לכתבה:

00:00 / 00:00

1.0x

מהירות קריאה

מדד הביטוח: איך הפך לסיפור ההצלחה הגדול של הבורסה הישראלית? כללי

חמש חברות שמכתיבות את הכל

המדד כולל תשע חברות, אבל ניתוח הרכבו חושף תמונה פשוטה: הפניקס, כלל, מגדל, מנורה והראל שולטות בכמעט 94% מערכו הכולל. שאר החברות — ווישור, ליברה, איילון ואיי.די.איי — הן שחקניות שוליות מבחינת השפעתן על התנהגות המדד.

כשהבורסה עולה, חברות הביטוח מרוויחות פעמיים

הסיבה המרכזית לביצועים החריגים של המדד היא המודל העסקי הייחודי של חברות הביטוח. מעבר לפעילות הביטוחית הקלאסית — רכב, דירות, בריאות — הן מנהלות כספי פנסיה וחיסכון של מיליוני ישראלים, וגובות על כך דמי ניהול כאחוז מהנכסים. כשהבורסות עולות, היקף הנכסים המנוהל גדל אוטומטית — ואיתו גם ההכנסות מדמי ניהול, מבלי שנדרשת כל השקעה נוספת. זו הכנסה שעוברת כמעט ישירות לשורת הרווח הנקי.

כדי להמחיש את הסדרי הגודל: הפניקס מנהלת כ-600 מיליארד שקל של כספי ציבור. עלייה של 100 מיליארד שקל בשווי הנכסים המנוהל — כתוצאה מעליות בשווקים — מתורגמת להכנסות נוספות של מאות מיליוני שקלים, ללא כל מאמץ תפעולי.

מדד הביטוח כהימור מוגבר על השוק

מעבר לפונדמנטלים, חלק משמעותי מהזינוק מוסבר בדינמיקה של התנהגות משקיעים. רבים מהסוחרים בשוק אימצו את מדד הביטוח כדרך להשיג חשיפה כפולה לעליות הבורסה — בערך פי שניים מהתנודתיות של ת"א 125. כך הפך המדד לסוג של הימור ממונף על כיוון השוק, שמושך אליו כל מי שמאמין בהמשך עליות ומחפש להגדיל את הרווח הפוטנציאלי.

המשיכו לקרוא בנושא ביטוח

מדוע אין תחרות על דמי הניהול?

שאלה סבירה היא מדוע, כשהרווחים כל כך גבוהים, לא נכנסים שחקנים חדשים שמציעים דמי ניהול נמוכים יותר. התשובה נעוצה במספר חסמים מבניים: פוליסות ביטוח מנהלים אינן ניתנות להעברה בין חברות, ערוצי ההפצה נשלטים בעיקר על ידי סוכני ביטוח שיש להם אינטרס לשמר את הקיים, ומרבית הציבור מעדיף מותגים ותיקים ומוכרים. בנוסף, הציבור אינו מודע לאופן שבו עשירית אחוז בדמי ניהול על פני 40 שנה מצטברת לסכום של מאות אלפי שקלים. התוצאה: שוק ריכוזי שבו חמש חברות גדולות גוזרות את עיקר הרווח.

הסיכונים שעלולים לעצור את המדד

לצד הגורמים שהניעו את הזינוק, הכתבה מצביעה על שלושה גורמי סיכון עיקריים. ראשית, ירידות בשוק ההון — שיקרצו את ההכנסות מדמי ניהול ויפגעו קשות בשורת הרווח. שנית, דעיכת ההתלהבות של המשקיעים מהמדד — בדומה לתופעות של מניות מם שנשכחות ברגע שהמגמה מתהפכת. ושלישית, רפורמה רגולטורית: מספר מפלגות כבר החלו לשרטט תוכניות להגברת התחרות בשוק הפנסיוני, ואם אלה יצאו לפועל — דמי הניהול ירדו ואיתם גם הרווחיות של הענף.

בהתבסס על כתבתו של איתן אבריאל, דה מרקר, 31 במאי 2026

הבהרה: המידע בכתבה מובא לצורכי ידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לפעולה.