"קצב מסחרר": תעשיית קרנות הנאמנות הגיעה לשיא חדש של 850 מיליארד שקל

תעשיית קרנות הנאמנות חצתה 850 מיליארד שקל, אך הצמיחה מתרכזת בקרנות כספיות ופסיביות בעוד הקרנות האקטיביות מצטמצמות.

היום ב-11:15 (כ״ה אלול תשפ״ו) |

אלי קאופמן

"קצב מסחרר": תעשיית קרנות הנאמנות הגיעה לשיא חדש של 850 מיליארד שקל

האזנה לכתבה:

00:00 / 00:00

1.0x

מהירות קריאה

מי שמחזיק היום כסף בקרן נאמנות ישראלית עשוי לגלות שהתעשייה שהוא חלק ממנה עברה שינוי מבני עמוק. תעשיית קרנות הנאמנות בישראל חצתה בתחילת ספטמבר 2026 את רף 850 מיליארד השקלים, לפי דיווח של ישראל היום, עם היקף נכסים מנוהלים של כ-853 מיליארד שקל. אבל מאחורי המספר המרשים מסתתרת תמונה שונה מאוד ממה שהיה נהוג לפני חמש שנים: הכסף המנוהל אצל מנהלי קרנות אקטיביים מסורתיים נמצא כיום בפלח מתכווץ של השוק, בעוד הצמיחה האמיתית מתרחשת בקרנות כספיות ובקרנות פסיביות. ההבנה הזו רלוונטית לכל מי שבוחר קרן נאמנות היום, כי היא משפיעה על דמי הניהול שישולמו, על רמת הסיכון שתילקח ועל התשואה שתתקבל בפועל.

שיא של 853 מיליארד שקל, ומה שמאחוריו

לפי ניתוח שערך נאור כהן מבית ההשקעות מיטב, ומדווח על ידי ישראל היום, תעשיית קרנות הנאמנות בישראל חצתה את רף 800 מיליארד שקל כבר ב-2 במרץ 2026, ואת רף 750 מיליארד שקל ב-2 בדצמבר 2025 – כלומר תוספת של יותר מ-100 מיליארד שקל בתשעה חודשים בלבד. כלכליסט, מנגד, מדבר על "כמעט 850 מיליארד שקל" נכון לתחילת ספטמבר 2026. ההבדל הקטן בין המספרים כנראה נובע מעיגול שונה של אותה תמונת מצב, ואין נתון רשמי אחד מוסכם שמגיע ישירות מרשות ניירות ערך למועד הזה – המספרים המדויקים לספטמבר 2026 מבוססים על ניתוח פנימי של מיטב שמצוטט בתקשורת.

מה שכן מגיע ממקור רשמי הוא תמונת המצב ליוני 2026: לפי נתוני רשות ניירות ערך שדיווח ביזפורטל, נכון ל-28.6.2026 ניהלה התעשייה כ-823.8 מיליארד שקל, לעומת כ-757 מיליארד שקל בתחילת השנה. הקצב הזה – עשרות מיליארדים בכל חודש – הוא לא אירוע חד פעמי אלא מגמה מתמשכת כבר יותר משנה וחצי.

מ-351 מיליארד ל-850: הקפיצה מאז 2021

לפי אותו ניתוח של מיטב, בסוף מרץ 2021 עמדו נכסי התעשייה על כ-351 מיליארד שקל בלבד – זינוק של 143% תוך פחות משש שנים. מתוך הגידול הכולל של כ-502 מיליארד שקל, כ-280 מיליארד שקל הגיעו מגיוסים נטו – כלומר כסף חדש שנכנס לקרנות – וכ-222 מיליארד שקל נוספים נוצרו מעליית ערך הנכסים עצמם. המשמעות: רוב הצמיחה היא לא "רק" תוצאה של שוק עולה, אלא של החלטה פעילה של משקיעים ישראלים להזרים כסף לקרנות נאמנות, בעיקר על חשבון אפיקי חיסכון אחרים.

גם שנת 2025 בפני עצמה הייתה שנה חריגה: נכסי התעשייה צמחו בה בכ-159 מיליארד שקל, יותר מ-26%, מרמה של כ-597 מיליארד שקל בתחילת השנה. מתוך זה, כניסת כספים חדשים הסתכמה בכ-72.8 מיליארד שקל, ועליית ערך נכסים תרמה עוד כ-86.5 מיליארד שקל, לפי דיווח בכלכליסט.

הכספיות בולעות את השוק: מ-6% ל-25%

הסיפור המרכזי מאחורי המספרים הוא הקרנות הכספיות. אלה קרנות שמשקיעות באפיקים סולידיים לטווח קצר, בעיקר פיקדונות ומק"מ, ומיועדות למי שמחפש חלופה נזילה ובטוחה יחסית לפיקדון בנקאי. הנכסים בהן זינקו ביותר מ-900% בחמש וחצי השנים האחרונות – לפי ישראל היום מדובר ביותר מ-900%, ולפי אייס אף 914% – ומשקלן בתעשייה הכללית עלה מ-6% בלבד ל-25%. כלומר רבע מכל שקל שמנוהל היום בקרנות נאמנות בישראל יושב בקרן כספית.

הזינוק הזה קשור בעיקר לתקופת הריבית הגבוהה שאפיינה את השנים האחרונות, שהפכה את הקרנות הכספיות לאלטרנטיבה אטרקטיבית לכסף שממתין להזדמנות או פשוט לא רוצה להיות חשוף לתנודתיות שוק המניות. מי שמחזיק כסף בקרן כספית לא באמת "משקיע" במובן המסורתי – הוא בעיקר חוסך בריבית נוחה יחסית, בלי להתחייב לטווח ארוך.

תעשיית קרנות הנאמנות חצתה 850 מיליארד שקל, אך הצמיחה מתרכזת בקרנות כספיות ופסיביות בעוד הקרנות האקטיביות מצטמצמות. — תמונה: הופקה באמצעות בינה מלאכותית

הפסיביות מנצחות את האקטיביות

המגמה השנייה נוגעת לאופן שבו מתנהל הכסף בתוך התעשייה. לפי אותו ניתוח של מיטב, קרנות פסיביות – קרנות סל וקרנות מחקות שפשוט עוקבות אחרי מדד מסוים בלי מנהל שבוחר מניות – צמחו ב-145% בחמש וחצי השנים האחרונות. לעומתן, הקרנות האקטיביות המסורתיות, שבהן מנהל השקעות מקבל החלטות בחירה שוטפות, צמחו רק ב-50% באותה תקופה. התוצאה: משקל הקרנות האקטיביות בתעשייה כולה צנח מ-51% ל-31% בלבד. מי שרוצה להבין את ההבדל המהותי בין שני סוגי הקרנות יכול לקרוא הרחבה על מהן קרנות מחקות ואיך הן פועלות בפועל.

יש כאן סימן מעניין לשינוי כיוון אפשרי: בחצי השנה האחרונה דווקא הקרנות האקטיביות רשמו צמיחה של 6%, לעומת 2% בלבד בקרנות הפסיביות, לפי ניתוח מיטב שפורסם באייס. זה לא הופך את המגמה הכללית, אבל זה מרמז שהפער בין שני העולמות אולי לא ילך ויגדל בקצב זהה קדימה. עבור משקיע פרטי, הבחירה בין אקטיבי לפסיבי היא לרוב שאלה של דמי ניהול מול אמונה ביכולת של מנהל ספציפי להכות את השוק – ומי שמעוניין להעמיק בנושא יכול לבדוק גם אסטרטגיות השקעה בקרנות סל ומחקות.

המשיכו לקרוא בנושא שוק ההון

הכסף בורח ממניות ישראל למניות חו"ל

המגמה השלישית, ואולי המשמעותית ביותר למי שמחזיק תיק מניות דרך קרנות, נוגעת לחלוקה הגיאוגרפית. נכון לתחילת ספטמבר 2026, קרנות מניות בישראל וקרנות מניות בחו"ל מנהלות כל אחת כ-167 מיליארד שקל – 19.7% מהתעשייה כל אחת, לפי כלכליסט. זהו שוויון נדיר, לעומת פער של כ-10 מיליארד שקל לטובת ישראל שהיה קיים עוד בתחילת אותה שנה.

הנתונים החודשיים חדים עוד יותר: באוגוסט 2026 בלבד פדו המשקיעים כמיליארד שקל מקרנות מניות בישראל, בעוד שקרנות מניות בחו"ל גייסו 2.4 מיליארד שקל – פער של 3.4 מיליארד שקל בחודש אחד בלבד, לטובת חו"ל. מעניין לראות איך הכסף הזה זרם: מתוך 2.4 מיליארד השקלים שהגיעו למניות חו"ל, כ-88% ממנו – כ-2.1 מיליארד שקל – נכנס דרך התעשייה הפסיבית, כלומר דרך קרנות סל ומחקות שעוקבות אחרי מדדים כמו S&P 500 או נאסד"ק. מתוך הפדיון הכולל ממניות ישראל, כ-800 מיליון שקל נבעו ספציפית מקרנות הסל המקומיות, שאר הסכום נובע מקרנות אקטיביות.

המשמעות המעשית: משקיעים ישראלים לא רק מגדילים חשיפה למניות חו"ל, אלא עושים זאת בעיקר בדרך הזולה והפסיבית – חיקוי מדד אמריקאי או גלובלי – ולא דרך מנהלי השקעות אקטיביים שבוחרים מניות זרות ספציפיות. זה עקבי עם המגמה הכללית של מעבר מאקטיבי לפסיבי שראינו קודם, רק שכאן היא מתבטאת גם בבחירת האזור הגיאוגרפי.

מה זה אומר בפועל לכסף שלכם

מי שמחזיק קרן נאמנות אקטיבית שמשקיעה במניות ישראל נמצא כרגע בפינה הפחות פופולרית של השוק מבחינת זרימות כספים – וזה לא בהכרח מעיד על ביצועים גרועים, אלא על כך שהיא בפלח שמצטמצם יחסית לשאר התעשייה. מנגד, כסף שיושב בקרן כספית אינו כלי השקעה במובן הרגיל אלא בעיקר חיסכון סולידי המושפע מרמת הריבית הקיימת – כשריבית בנק ישראל תשתנה, האטרקטיביות של הקרנות הכספיות עשויה להשתנות בהתאם. אין באמור כדי להוות ייעוץ השקעות, ולפני קבלת החלטה כדאי להיוועץ בבעל רישיון מתאים.

גם בתי ההשקעות עצמם נהנים מהצמיחה בדרכים שונות, בהתאם למידה שבה הם מצליחים למשוך כספים לקרנות פסיביות וכספיות, שגובות דמי ניהול נמוכים יותר ליחידת נכס אך מנוהלות בעלות תפעולית נמוכה יותר. זו אחת הסיבות לכך שגופים מוסדיים משקיעים משאבים בהרחבת מגוון קרנות הסל שלהם. בהקשר רחב יותר של האופן שבו כסף מוסדי זורם בשוק, אפשר לראות דוגמה מעניינת גם בכתבה על גיוס חצי מיליארד שקל מהפנסיות שחולק בהמשך כדיבידנד לבעלי השליטה, שממחישה עד כמה גדול המשקל שיש לכספי החוסכים דרך קרנות וגופים מוסדיים בהחלטות של חברות ציבוריות. כך שגודל התעשייה כולה – כ-853 מיליארד שקל – הופך את קרנות הנאמנות לשחקן מרכזי בשוק ההון הישראלי, שמניע גם החלטות של חברות שרוצות לגייס כסף בשוק ההון.

קצב הצמיחה בטווח הקרוב

אין נתון רשמי המנבא את המשך המגמה, אבל הקצב שנצפה – מ-750 מיליארד ל-850 מיליארד שקל בתוך פחות מעשרה חודשים – מצביע על כך שאם קצב הגיוסים הנוכחי יישמר, התעשייה עשויה להתקרב לרף הטריליון שקל בטווח הזמן הקרוב, בהנחה שלא יחול שינוי מהותי בשווקים או בהתנהגות המשקיעים. זהו חישוב אריתמטי המבוסס על הקצב שכבר נצפה בפועל, ולא תחזית פורמלית.

מה ההבדל בין קרן כספית לקרן מחקה?

קרן כספית משקיעה בעיקר בפיקדונות ובמק"מ לטווח קצר ומטרתה שימור ערך הכסף עם תשואה סולידית הקרובה לריבית בנק ישראל, בעוד קרן מחקה עוקבת אחרי מדד מניות או אג"ח מסוים וחשופה לתנודתיות השוק שהמדד הזה מייצג. ההבדל הזה חשוב כי הוא קובע לא רק את רמת הסיכון אלא גם את מטרת השימוש בכסף – חיסכון קצר טווח מול חשיפה ארוכת טווח לשוק ההון.

למה עולה הפדיון ממניות ישראל לטובת מניות חו"ל?

הנתונים מראים תזוזת כספים ברורה לכיוון חו"ל באוגוסט 2026, בעיקר דרך קרנות פסיביות, אך אין נתון רשמי המסביר את הסיבה המדויקת להעדפה הזו מבחינת המשקיעים. ייתכן שהדבר קשור לרצון לפזר סיכון גיאוגרפי, אך זו אינה מסקנה שניתן לאמת מתוך הנתונים הקיימים במאמר.

האם הגידול בתעשיית הקרנות מבטא בהכרח ביצועים טובים יותר של השוק?

לא בהכרח: מתוך הגידול הכולל מאז 2021, כ-280 מיליארד שקל מקורם בגיוסים נטו של כספים חדשים ולא בעליית ערך, כך שחלק ניכר מהצמיחה משקף העדפת חוסכים לאפיק הקרנות ולא רק תשואת שוק. אותה תבנית חוזרת גם בשנת 2025 לבדה, שבה רוב הגידול נבע מגיוסים ולא רק מעליית שווי הנכסים הקיימים.

הבהרה: המידע בכתבה מובא לצורכי ידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לפעולה.