פטור מארנונה בזמן מלחמה: מה מגיע לכם ואיך תקבלו אותו?
כולם מדברים על פיצויים, אבל שאלה חשובה לא פחות נדחקת לשוליים: מה קורה עם תשלום הארנונה על מבנה שיצא מכלל שימוש? בעקבות הסיבוב השני עם איראן והנזקים הכבדים שנגרמו למבנים רבים, בעלי דירות ועסקים מוצאים את עצמם נדרשים לשלם ארנונה על נכסים שאינם יכולים להשתמש בהם. עורכי הדין מוטי איצקוביץ וחגי בורשטיין ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ המתמחה במיסוי מוניציפלי, מסבירים את המצב המשפטי ומה ניתן לעשות כבר עכשיו.
האזנה לכתבה:
מה קובע החוק?
החוק בישראל מאפשר פטור חלקי או מלא מארנונה, אולם אינו מספק מענה הולם למקרים של נזקי מלחמה, דבר היוצר חוסר ודאות ופגיעה בזכויות בסיסיות של אזרחים. קיימים כיום שני מסלולי פטור עיקריים: פטור לנכס שאינו ראוי לשימוש לפי סעיף 330 לפקודת העיריות, הניתן כאשר בעל הנכס מוכיח שהדירה או העסק אינם ראויים לשימוש עקב ליקויים חמורים או נזק פיזי. הפטור המלא מוגבל לשלוש שנים, לאחריהן מחויב הנכס בתעריף מינימלי למשך חמש שנים נוספות, ולאחר מכן יהיה פטור מלא שנית. המסלול השני הוא פטור לנכס ריק, המוגבל בדרך כלל לשישה חודשים בלבד, ולא כל הרשויות המקומיות מאמצות אותו.
איפה החוק נכשל בזמן מלחמה?
הבעיה המרכזית היא שהחוק אינו מכיר באופן ייחודי בנכסים שניזוקו כתוצאה מאירועי מלחמה.
כך נוצרים מצבים אבסורדיים: בעל דירה שכל חלונותיה ותריסיה נהרסו עלול לקבל סירוב לבקשת הפטור, מאחר שהנכס אינו עונה להגדרת "נכס הרוס".
בעל חנות שנגרמו לה נזקים יקבל סירוב לפטור בגין נכס ריק, כיוון שיש בה חפצים. יתרה מכך, מי שמגיש בקשת פטור בשל נזקי מלחמה עלול לממש את מכסת הפטור שלו ולפגוע בזכאותו לפטורים עתידיים, כגון בתקופת שיפוץ או מעבר בין שוכרים.
מקרה מוחשי התרחש במסגרת מבצע כלביא, כאשר נכס בתל אביב שנפגע מטיל לא זכה לפטור ארנונה כיוון שמיצה קודם לכן את תקופת הפטור בשל עבודות שנערכו בו, ובעליו נדרש לשלם ארנונה על נכס שנפגע מטיל.
מה קורה עם בעלי עסקים?
המשיכו לקרוא בנושא שמאות רכוש
כמה באמת עלתה הדירה? הנתונים התנתקו מהמציאות, וזה עלול לעלות לכם ביוקר
השתתפות עצמית בביטוח דירה ועסק: סכום קבוע, אחוז מהנזק או אחוז מסכום הביטוח
מכתב דחייה מחברת הביטוח: הכלל שאוסר על המבטח להוסיף נימוקים בדיעבד
ביטוח חסר וכלל היחסיות: איך סכום ביטוח נמוך מדי מקטין את הפיצוי למבוטח
בעלי עסקים שהושבתו עקב מצב החירום מוצאים עצמם בפני מצוקה כפולה: אובדן הכנסה מלא מחד, וחיוב ארנונה מלא מאידך. בעקבות מלחמת חרבות ברזל ניתן פטור מארנונה לתושבים שפונו מאזורי עימות מוכרים כגון עוטף עזה וצפון הגבול, ובמהלך הקורונה ניתנו הנחות מוגבלות לבעלי עסקים. אולם אלו היו הסדרים נקודתיים שאינם מספקים מענה כולל. כדברי עורכי הדין: "בעלי העסקים כבר סוחבים על גבם שנים של מלחמה, והגזירות לא הפסיקו ליפול עליהם: ענייני רישוי עסקים, רווחים כלואים, ייקור המע"מ ואישורי ארנונה חריגים שאושרו ללא בקרה."
מה כדאי לעשות כבר עכשיו?
עד שהמחוקק יתערב, ממליצים עורכי הדין לנקוט בצעדים הבאים: לתעד בתמונות עם תאריך את כל הנזקים שנגרמו ולשמור כל מסמך וקבלה רלוונטית, ולשלוח פנייה בכתב למחלקת השומה בעירייה בבקשה לפטור מארנונה עקב נזקי המלחמה, תוך ציון הבקשה לפטור לנכס לא ראוי לשימוש לפי סעיף 330 לפקודת העיריות. "מניסיוננו," מדגישים עורכי הדין, "ללא התערבות ישירה של המחוקק, הרשויות המקומיות יעשו ככל שביכולתן שלא לתת פטור לדיירים ולעסקים שנפגעו מהמלחמה."
הקריירה החדשה שלך מעבר לפינה!
