לראשונה: עיריית רחובות קובעת תמורות למבני מסחר במתחם ההרס של השוק

שנה לאחר נזקי מלחמה קשים שספג מתחם השוק ברחובות מירי טילים, מקדמת עיריית רחובות מדיניות תמורות ראשונה מסוגה בישראל לבעלי מבנים מסחריים ובתים צמודי קרקע במתחם. חוק השיקום שתוקן באפריל 2026 קבע מנגנון תמורה לבעלי דירות בבניינים משותפים בלבד, ולא התייחס במפורש לנכסים מסחריים ולבתים צמודי קרקע, שם ברירת המחדל הייתה תוספת אחידה של שנים עשר מטר מרובע לנכס בלי קשר לסוגו. העירייה גיבשה מדיניות חדשה שתעניק לבעלי נכסים אלו מקדם השבחה זהה לזה שמקבלים בעלי הדירות, בהתאם לעקרונות שמאיים מקובלים ולתקן עשרים ואחת נקודה אחת. ראש העיר מתן דיל אמר שהמטרה היא ליצור ודאות ולהתאים את התמורה למאפיינים של כל סוג נכס.

היום ב-14:05 (כ״ב תמוז תשפ״ו) |

מערכת אפיק

לראשונה: עיריית רחובות קובעת תמורות למבני מסחר במתחם ההרס של השוק

האזנה לכתבה:

00:00 / 00:00

1.0x

מהירות קריאה

לראשונה: עיריית רחובות קובעת תמורות למבני מסחר במתחם ההרס של השוק נדל”ן בישראל

רקע: נזקי המלחמה במתחם השוק

עיריית רחובות מקדמת מדיניות תמורות לדירות צמודות קרקע ולמבנים מסחריים במתחם טלר ביל"ו, המוכר כמתחם השוק, שנפגע באורח קשה במהלך מלחמת עם כלביא. בשבוע שעבר הכריזה הממשלה על המתחם כאזור הראשון בישראל לשיקום והתחדשות בעקבות נזקי מלחמה. הפגיעה גרמה נזק לעשרות מבנים במרכז העיר, ובהם בנייני מגורים שנהרסו לצד מבנים מסחריים ובתים צמודי קרקע. במקום ארבעים ושמונה הדירות הישנות שנפגעו מוצע להקים מאתיים שלושים ושתיים דירות חדשות.

הכשל בחוק: מה קורה כשאין מדיניות עירונית

שיקום המתחם נתקל באתגר, שכן לא הייתה מדיניות תמורות ברורה למבנים מסחריים וצמודי קרקע שנפגעו. חוק השיקום, שתוקן באפריל 2026 כדי להעניק כלים משפטיים לשיקום מבנים שנפגעו מהמלחמה, קובע כי בעלי דירות בבניינים משותפים יקבלו את התמורה שנקבעה במדיניות העירונית, ובהיעדר מדיניות עירונית ברורה, ברירת המחדל בחוק היא תוספת של שנים עשר מטר מרובע לדירה.

ברחובות קבעה מדיניות התמורה הקיימת טווח של אפס עד שנים עשר מטר מרובע, אלא שלצורך הכנת הערכת שמאות לא ניתן להסתמך על טווח אלא נדרש מספר מוחלט, ולכן השמאי מעריך את התמורה לפי הקצה העליון, כלומר שנים עשר מטר מרובע, כברירת המחדל שקובע גם החוק. בעיה נוספת היא שהחוק אינו מתייחס במפורש לנכסים מסחריים ולבתים צמודי קרקע, כך שלפי הפרשנות הקיימת חלה עליהם אותה תוספת אחידה, אף שהיא אינה יוצרת את אותה מידת השבחה בכל סוגי הנכסים. בעוד שבדירה בבניין משותף מדובר בתוספת משמעותית לשווי הנכס, בנכס מסחרי או בבית צמוד קרקע אותה תוספת עשויה להיות שולית יחסית, מה שעלול לפגוע בזכויות הקניין של בעלי נכסים אלו.

המשיכו לקרוא בנושא נדל”ן בישראל

קצב הבנייה בישראל עולה — אבל הפרויקטים לוקחים יותר זמן: משך הבנייה חצה את שלוש השנים

22/06/26 | מערכת אפיק

נדל”ן בישראל

הפתרון: מקדם השבחה זהה במקום תוספת שטח זהה

כדי למנוע פגיעה קניינית ולשמור על הוגנות, גיבשה העירייה מסמך מדיניות למתחמי הרס שיחול על מתחם טלר ביל"ו. מטרת המדיניות היא לקבוע מנגנון חלופי התואם את העקרונות השמאיים המקובלים, שיבטיח שגם בעלי נכסים מסחריים ובתים צמודי קרקע יקבלו מקדם השבחה דומה לזה שמקבלים בעלי הדירות בבניינים המשותפים. חשוב להדגיש כי מדובר במקדם השבחה זהה, ולא בתוספת מטר מרובע זהה, ורחובות היא העיר הראשונה בישראל שמקדמת מהלך מסוג זה. המדיניות תעלה השבוע לדיון ראשון בוועדה המקומית.

תגובת ראש העיר

ראש העיר רחובות, מתן דיל, אמר כי רחובות ממשיכה להוביל בתחום ההתחדשות העירונית, וכי זוהתה סוגיה שהחוק לא נתן לה מענה מלא. לדבריו, גובשה מדיניות שתיצור ודאות ותתאים את התמורה למאפייניו של כל סוג נכס, שכן אין זה נכון לבחון נכס מסחרי, בית צמוד קרקע ודירה בבניין באותו אופן כאשר ההשבחה בפועל שונה, והמדיניות החדשה נועדה לתת לכך מענה מקצועי והוגן.