מרצת הקורס הערכת פריטי אומנות, סימה סימון, מסבירה על עולם הישראליינה – איך תעשיית פריטים ישראליים או עם זיקה לישראל שווים היום המון כסף

פריטי ישראליינה? מה זה בדיוק? לאחר קום המדינה, בשנות ה-50 וה-60, יוצרו בארץ חפצי חן ויודאיקה עשויים מתכת בכעשרים בתי מלאכה וחרושת. אלה היוו את רוב הפריטים הדקורטיביים בבתים והיו גם מבוקשים כמזכרות בקהילות יהודיות בארה”ב, אירופה ודרום אפריקה. צלחות פסח, כדים, מאפרות, תומכי ספרים ופסלונים העשויים ממתכות לא יקרות היוו תחליף זול יחסית למערכות נוי יקרות מכסף, בעיקר לקהל בעל אמצעים מוגבלים שהתגורר בדירות שיכון קטנות. אלו פריטי ישראליינה. עליהם תוכלו ללמוד בקורס שמאות אומנות או בקורס הרחב של שמאות רכוש. יתר על כן אפשר לקרוא במאמר מה זה קורס הערכת אומנות ועיצוב.

פריטי ישראליינה בתעשיית המתכת

תעשיית המתכת הזו העמידה אלפי מוצרים שדגמיה ודימויה היו פרי עבודתם של מעצבים עלומי שם.  חלקם באו לארץ ממרכז אירופה וממזרחה לפני המלחמה או לאחריה, וחלקם נולדו בארץ. הדימויים ששימשו אותם בבואם ליצור את חפצי הנוי שיקפו את תפיסותיהם האידאולוגיות,  לאומיות, כמייצאי חפצים המביאים את דימוייה של ישראל לעולם בכלל ולקהילות היהודיות בפרט. המעצבים עצמם עבדו גם בייצור, עם או בלי עזרת פועלים נוספים. רק אחד מן המעצבים בתעשייה זו – מוריס אשקלון, מייסד ובעליו של בית החרושת  “פל-בל”, זכה להכרה כאמן, מאחר שהוא התגורר בתחילת שנות ה-60 בארה”ב. ראובן דייגי (עם אחיו משה דייגי) היה המעצב של בית החרושת דייגי, אברהם נ. אופנהיים היה המעצב של  בית החרושת אופנהיים, ישראל דליהו, שעבד בכמה בתי חרושת, כולם היו הן מעצבים והן שותפים מלאים לייצור החפצים, אשר היו עשויים מפליז ונחושת, צבועים בצבע ברונזה, או מחופים פטינה ירוקה, בגימור ידני. יש לציין כי הפריטים שעוצבו ויוצרו על ידיהם מעידים על מודעותם הגבוהה לחשיבותו של העיצוב האיכותי, תוך הקפדה על היותו עכשוי, מודרני, אך גם נועדו להעיד על הקשר ההיסטורי של העם לארצו. רוב הדימויים לא התיחסו לחיי היום יום בארץ או לעבודה בעיר ובכפר, אלא היו אידיליים כגון : רקדנים, הנערה עם הכד, אוניות מעפילים, מפת הארץ, דמויות כנעניות וכיו”ב.

ישראליינה לאחר ששת הימים

האוירה בארץ לאחר מלחמת ששת הימים הולידה זיקה לעיצוב הבינלאומי, והדיאלוג שהחל עם מרכזי האמנות בעולם גרם לבית הישראלי לפנות לחפצים אחרים לשם קישוטו, ומקומו של הפריט מתעשייה זעירה זו עבר לידי אספנים (תוכלו לקרוא על אספנות כאן –מהי אספנות, למה אוספים? ), ככל שפונו מהבתים, או נשתמרו בבוידעם של הסבתא ונתגלו מחדש בשנים האחרונות.

נורית כנען-קדר חקרה ואצרה תערוכה מפריטי ישראליינה אלו במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב (תערוכה ראשונה  מסוגה בשנת 2006) והספר המלווה אותה בהוצאה משותפת של המוזיאון ויד יצחק בן צבי ירושלים. בה הוצגו מבחר מכלים אלו, רובם מאוסף ויקי בן ציוני ז”ל (שבנתה אוסף יוצא דופן באהבה במשך שנים), העלו את המודעות לחפצים אלו ואף העלו את ערכם המסחרי. כיום קשה למצוא פריטים אלו בשווקים או בחנויות לעתיקות ורובם נמצאים בבתים או אצל אספנים. ערכם נמדד על פי מצבם ונדירותם, ובראש וראשונה על בסיס רצונו של האספן לשלם, והסכמתו של המוכר להיפרד מחפץ זה.

מעניין אתכם לימודי שמאות והערכת אומנות? או הערכת שווי של תמונות? מוזמנים לפנות אלינו.

האמת שלימודי שמאות רכוש זה תחום ענק המכיל מגוון של מסלולי לימוד, החל מקורס הערכת אומנות ועתיקות ועד לשמאות רכוש וחקלאות, עד מומחה לבית משפט וללא צורך בהסמכה ממשלתית כל שהיא.

השכר של שמאי רכוש משתנה וזה תלוי מאוד בהיקף תעודות ההסמכה שיש לכם.

אצלנו באפיק אונליין אתם מקבלים 5 תעודות הסמכה במסלול אחד, וגם המחירים באונליין משתלמים – שזה מטורף, והכל באונליין.

אז אם שאלתם את עצמכם האם כדאי ללמוד את התחום, אז ברור שכן, בין היתר מאחר וזה מקצוע מבוקש, שקל יחסית למצוא בו התמחות , ויש חוסר של שמאי רכוש וחקלאות בישראל ולכן שמאי רכוש דרושים בכל חלקי הארץ ואלו הסיבות האמיתיות ללמוד שמאות רכוש וחקלאות.

לגבי תנאי הקבלה ללימודי שמאות רכוש – זה פה. , וגם אפשר לקרוא איך למצוא עבודה כשמאי רכוש מפה.