האם זוהי הבשורה שלה חיכו קבוצות הרכישה?

לאחרונה פירסמה השרה איילת שקד הצעת חוק שמטרתה להגן על הרוכשים בקבוצות רכישה בעקבות מקרים רבים של התנהלות לקויה ולעיתים אף נוכלות.

החלטנו לתפוס לשיחה את דודו טרזי, מרצה בכיר במכללת אפיק עם וותק של 30 שנים בענף הנדל”ן ומי שתיווך בכמות נכבדת של עסקאות גדולות וידועות ליזמי קבוצות רכישה, וזה מה שהיה לו לומר: “זוהי ברכה אמיתית לקבוצות הרכישה, כאשר מסתכלים על עיקרי ההצעה, ניכר רצון אמיתי שלא לשפוך את המים עם התינוק, אלא ממש לעזור לרוכשים”.

טרזי מסביר לנו כי מרבית הדברים שדורשת הצעת החוק נהוגים כבר היום.

“דו”ח של שמאי מקרקעין למשל הוא דבר מקובל” הוא אומר, “וכך גם דו”ח התקדמות כל חצי שנה. למעשה, כבר היום רוב מי שמקבל ים ליווי ע”י חברות ייעוץ בתחום הנדל”ן זכאים לראות את התקדמות הפרוייקט שלהם בכל שלב, לעיתים אפילו עם גישה אינטרנטית מיידית.”

דודו טרזי (ימין) עם שלמה מעוז

אחד התנאים שמפחידים אותנו בהצעת החוק היא הדרישה מהיזם לגבות דמי ניהול קבועים ולא כאחוז ממחיר הדירה, תנאי שעלול להוריד את התמריץ ליזם. דודו מרגיע אותנו ומסביר שגם תנאי זה הלכה למעשה כבר מיושם בשוק החופשי: “הבנקים כבר היום דואגים לכך שיזמים לא יגזימו. קלרה צברגל למשל, שמנהלת את סקטור הנדל”ן בבנק הפועלים (המלווה הגדול ביותר של קבוצות רכישה), בעצמה מסבירה שהם מנסים להגביל יזמים לרווח ריאלי. לא רק זאת, הם גם מתנים את קבלת הכסף בתנאי התקדמות: שליש ברכישה, שליש עם סיום השלד ושליש נוסף עם קבלת תעודת גמר בניה.” אבל טרזי טוען כי ישנה גם נקודה למחשבה בחוק. נקודת היציאה לרוכשים היא מתבקשת, אך התנאי לפיו ניתן לממש אותה גם לאחר 4 שנים בלבד ללא היתר בניה עשוי להיות בעייתי בעיר כמו תל אביב. “כדאי לעקוב ולראות אם יצורפו סייגים לתנאי הזה” הוא אומר, “הדרישה ל-4 שנים יכולה להיות בעייתית אם היא מבוצעת באופן גורף וכדאי לאפשר ליזם להמשיך בפעילותו במידה ואין פגם בהתנהלותו ומדובר בפרק זמן מתבקש בהתאם לנסיבות”. אנחנו מבקשים מדודו לסכם עבורנו את ההתרשמות שלו והוא מביע את קורת רוחו. “אני מברך את השרה על החוק הזה. בהחלט ניכר כי בוצעה כאן מחשבה ואני מתרשם כי יש כאן נכונות אמיתית לבוא למענן של קבוצות הרכישה ולהכיר בחשיבותן עבור הרוכשים”.